מצוות מעקה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור)
 
(10 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
<!--
[[מצוות מעקה]] היא המצווה לבנות גדר מסביב למקום שיש חשש נפילה ממנו על מנת למנוע מצב של שפיכות דמים. חיוב המצווה מובא מהפסוק "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ" והסבירו המפרשים כי על אף שמעשי האדם מושגחים על ידי הקב"ה, עדיין חובה על האדם לשמור על עצמו על מנת להימנע מסכנה טבעית מכיוון שאין הוא יודע אם יש לו מספיק זכויות בשביל להינצל ממנה.
{{חלונית2
[[קובץ:מעקה.jpg|ממוזער|גג עם מעקה]]
חלק מן הפוסקים הסבירו כי המצווה כוללת למעשה שני חלקים- מצוות עשה לבנות מעקה וכן מצוות לא תעשה שלא להניח מכשול.
==מקור וטעם==
מקור הציווי הוא מהתורה ב[[פרשת כי תצא]] לבנות מעקה לגג על מנת למנוע שפיכות דמים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור={{מקור|דברים כב, ח}}|אנגלית=|תוכן=כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ}}
טעם המצווה כמובא בפסוק הוא למנוע מצב של שפיכות דמים.
==הלכות מעקה==
על המעקה להיות גבוה עשרה טפחים ועליו להיות יציב, כדי שיוכל לשאת את משקלו של האדם הנשען עליו.


|רוחב=25%
כמו כן, חובה לבנות מעקה בכל מקום שגובהו עשרה טפחים או יותר מהשטח שמתחתיו, אם במקום הגבוה עוברים או משתמשים אנשים, כגון: מרפסת, חדר מדרגות וכדומה.
|תוכן=<div style="text-align: center;">
{{גודל|2|הברכות על בניית המעקה}}
</div><br />
{{ציטוטון|ברוך אתה אדוני אלוהנו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לעשות מעקה|זוהי הברכה שמברך יהודי הבונה לעצמו מעקה}}<br /><br />
{{ציטוטון|ברוך אתה אדוני אלוהנו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על עשיית מעקה|זוהי הברכה שמברך יהודי הבונה לאחר מעקה}}
|רוחב מקסימלי=50%
}}
-->
התורה מצווה על בניית מעקה לגג בפסוק '''"כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך, ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו.''' {{מקור|(חומש דברים כב, ח)}} במצווה זו ישנן שתי [[מצווה|מצוות]] מהתורה [[מצוות עשה]] ו[[מצוות לא תעשה]]. מצוות העשה קובעת שיש לשים מעקה על הגג, מצוות הלא-תעשה אומרת שלא רק שהבונה שהתרשל בבנית המעקה לא קיים את המצווה אלא הוא גם עובר על איסור. גובה המעקה עשרה [[טפח|טפחים]].


==פרטי המצווה==
גם כאשר יש בור פתוח חייבים לכסותו או לבנות מעקה מסביבו, באופן ששוב לא יהיה חשש שיפלו לתוכו.
רק על גג בית המשמש למגורים ששייך ליהודי יש חובה לשים מעקה<ref>‏בית להלכה היהודית מוגדר כמבנה קבע שגדלו 4 [[אמה (מידת אורך)|אמות]] על ארבע אמות ובגובה עשרה טפחים (שטח 1.96 מטר על 1.96 מטר ובגובה 0.8 מטר) לפחות. ‏</ref>.
גובהו של המעקה לפחות 80 ס"מ‏‏<ref>‏קיימת שיטה מחמירה האומרת שצריך מטר שלם (שיטת ה"חזון איש") וכך ראוי לנהוג.‏</ref>
וצריך להיות חזק כך שכאשר ישען עליו אדם לא יפול. גג שעולים עליו צריך מעקה אך גג שאין מגיעים אליו אינו חייב במעקה.


יש לברך על עשיית מעקה שחייבים לבנות‏‏<ref>‏מיעוט הפוסקים חולקים על כך ואומרים שאין לברך כי עיקר המצווה היא [[מצוות לא תעשה]] שלא תהיה סכנה בבית, והנוהגים בשיטה זו במיעוט.‏</ref>. זמן הברכה בתחילת בניית המעקה‏‏<ref>‏עם זאת יש הסוברים שיש לברך רק לפני סיום מלאכת בניית המעקה ולא בתחילת הבניה (חת"ס או"ח נ"ב)‏</ref> ובמידה ושכחו לברך יכולים לברך כל עוד לא סיימו את בניית המעקה. אין מברכים על בניית מעקה ברכת "שהחיינו"‏‏<ref>‏לדעת ה[[רמב"ם]] יש לברך ברכת "שהחיינו" ואפשר לברך על דבר אחר המחייב בברכת "שהחיינו" ולהתכוון בעת הברכה גם על מצוות המעקה.‏</ref>.
חיוב זה נובע מדברי הפסוק {{מקור|שם|כן}}: "ולא תשים דמים בביתך" שממנו לומדים שעל האדם להרחיק מרשותו את כל הדברים המסוכנים, כדי שלא יגרמו נזקים או אסונות לבריות.
==השגחה והשתדלות==
כחלק מטעם מצוות מעקה, המפרשים התייחסו ליחס בין האמונה שהקבמשגיח על העולם וממילא יימנע ממי שלא ראוי לו ליפול, לבין מטרת המצווה להישמר מפגיעה.


אם בעל הבית יודע לבנות את המעקה בעצמו מוטב שיבנה במו ידיו אך כשאינו יודע או כשאינו רוצה יכול לבנות באמצעות פועל '''יהודי''' והפועל יברך‏‏<ref>‏בעל הבית יכול לבקש מהפועל לבנות קצת ואז יכול לברך בעצמו.‏</ref>. אם הפועל אינו יהודי אי אפשר לברך את הברכה‏‏, לאחר שיהיה מעקה אין בעל הבית חייב לבנות מעקה אך את המצווה לא קיים‏‏<ref>‏ישנן דעות בנושא איך ניתן בכל זאת לברך או לקיים את המצווה.‏</ref>.
[[ספר החינוך]] הסביר כי על אף שכל מעשיו של האדם מושגחים על ידי הקב"ה, עדיין עליו לשמור על עצמו מן המקרים הנהוגים בעולם לפי שהעולם נברא על פי יסודות הטבע. הוא מסביר כי על אף שישנם צדיקים שהקב"ה עשוי לשמור עליהם גם מעבר לחוקי הטבע כפי שקרה ל[[דניאל]] חנניה ומישאל, עדיין רוב בני האדם לא זכו למדרגה זו ולכן ציוותה אותם התורה להישמר מסכנות במקום המגורים ולא לסמוך על הנס. בדומה לכך, הגמרא {{#makor-new:שבת לב א|בבלי-שבת|לב|א}} מביאה את דברי רבי ינאי כי {{ציטוטון|לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה לומר שעושין לו נס שמא אין עושין לו נס. ואם עושין לו נס - מנכין, לו מזכויותיו}}. הגמרא לומדת גם ממצוות מעקה כי על האדם להתפלל שלא יגיע לידי סכנה לפי שבעת כזאת הוא עומד לדין לפני הקב"ה ונבחן האם יש לו מספיק זכויות להינצל "לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה שאם יחלה, אומרים לו: הבא זכות והפטר".


לא רק גג חייב במעקה אלא כל מיפגע בטיחותי ברשותו של יהודי צריך להסיר אך יחד עם זאת אין מברכים על כך משום שאין זה גג. לבור שעומקו 80 ס"מ ויותר צריך לשים מעקה וכן בכול מקום שניתן להסתכן כמו חצר שבה שני מפלסים וניתן ליפול מהאחד לשני‏‏<ref>‏גם כאן כשהפרש המפלסים לפחות 80 ס"מ.‏</ref>. יש האומרים שגם למדרגות יש חובה לשים מעקה ויש לנהוג כמוהם‏‏<ref>‏גם כאן אין מברכים.‏</ref>.
באופן אחר, הגמרא {{#makor-new:שבת לב א|בבלי-שבת|לב|א}} מדייקת שבפסוק נאמר "כי ייפול הנופל ממנו"- {{ציטוטון|שהרי {{מקור|עדיין|כן}} לא נפל, והכתוב קראו "נופל"- אלא שמגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב}}. בגמרא מבואר שעל אף שהכל בהשגחת הקב"ה, והנופל היה ראוי ליפול מחמת חטאיו, עדיין התורה מצווה על האדם לבנות מעקה על מנת שחיוב המיתה של החוטא לא יבוא על ידיו {{הערה|בדומה לכך, החת"ם סופר בתשובותיו (קובץ תשובות סימן י"ח) מפרש כי התורה בכוונה מצווה את בני ישראל לפני הכניסה לארץ על עשיית מעקה בבית חדש מכיוון שמן הסתם בבתי הכנענים כבר קיים מעקה, ורק עם ישראל שרגילים להשגחה מהקב"ה עלולים לטעות כי הם לא צריכים לבנות מעקה בביתם. על כך התורה מפרשת כי גם אם הקב"ה שומר על רגלי חסידיו, עדיין החוטאים עלולים ליפול ועל החסיד לשמור גם עליהם שלא ייפגעו בביתו}}.
==ברכת המצווה==
רוב הפוסקים כתבו שכמו לפני כל מצווה, גם לפני עשיית מצוות מעקה יש לברך. הרמב"ם פסק כי הבונה מעקה מברך "אשר קדשנו במצותיו וציוונו לעשות מעקה" ואילו הבונה מעקה לאחרים מברך "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על עשיית מעקה" {{#makor-new:הלכות ברכות יא יב|רמב"ם-ברכות|יא|יב}}.


כאשר יש סכנה להולכים בדרך ציבורית ליפול ל'''תוך''' רשותו של אדם אין מי שחייב לבנות מעקה ורצוי שיבנו שם מנהיגים המקום מעקה. עם זאת כאשר הסכנה גדולה‏‏<ref>‏דרך צרה, תהום עמוקה ועוד.‏</ref> חובה על מנהיגי המקום להקים שם מחיצה.
מנגד, בעל הרוקח כתב כי אין לברך על עשיית מעקה משום שמדובר במצווה שכלית שאין לומר עליה "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו" לפי שהיינו עושים אותה גם ללא הציווי. בדומה לכך, ב[[ערוך השולחן]] כתב כי אין מברכים על מצוות שכליות לפי שאנו מקיימים את המצוות משום ציווי הקב"ה ולא מפני השכל, ולכן במצוות שכליות שבהן לא ניכרת קדושת ישראל אין לברך "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו". לדבריו, ברכת המצוות קיימת רק כאשר מדובר במצוות המיוחדות לישראל{{הערה|אמנם, ערוך השולחן עצמו מוסיף כי יש לברך על מצוות מעקה משום שהיא אינה מצווה שכלית שהיינו אומרים שכל העולה לגג ישמור על עצמו- ולכן יש לברך גם עליה}}.


== טעם המצווה ==
להלכה, רוב הפוסקים כתבו כי יש לברך בעשיית המצווה. [[הרב עובדיה יוסף]] פסק בתחילה כי אין לברך על מצוות מעקה משום שיש מחלוקת בדבר ו[[ספק ברכות להקל]] אך לבסוף חזר בו והורה אף הוא לברך על המצווה {{הערה|ילקוט יוסף סעיף כב עמ' תרעז}}.
[[ספר החינוך]] מסביר שעל פי הדרכת התורה יש להיזהר ש"לא נסכן נפשותנו על סמך הנס". וכן בכל דבר יש להתנהג לפי חוקי הטבע "כי האל ברא עולמו ובנאו על יסודות עמודי הטבע, וגזר שתהיה ... או אם יפול האדם מראש הגג הגבוה לארץ שימות; והוא ברוך הוא חנן גופות בני אדם ויפח בהם נשמת חיים - בעלת דעת לשמור הגוף מכל פגע..." "ואחר שהאל שיעבד גוף האדם לטבע... ציוהו לשמור מן המקרה, כי הטבע שהוא מסור בידו יעשה פעולתו עליו אם לא ישמר ממנו..."‏‏<ref>ציטוט חלקי וערוך מתוך [[ספר החינוך]] מצווה תקמ"ו. ‏בכך עונה מחבר [[ספר החינוך]] לטענה שאדם אינו צריך להיזהר מהטבע כי הכול בידי שמיים.‏</ref>


== ראו גם ==
בזמן הברכה, החת"ם סופר {{הערה|שו"ת חתם סופר או"ח סימן נב}} פסק כי יברך לפני שיסיים לבנות את המעקה, ומנגד רוב הפוסקים סבורים כי יש לברך לפני תחילת עשיית המצווה כמו בשאר [[ברכת המצוות]].
* [[מצוות שמירת הנפש]]
* [[פיקוח נפש]]
* [[ארבעה אבות נזיקין#בור|בור]] - מ[[ארבעה אבות נזיקין]].


== הערות שוליים ==
==בניית מעקה או הימנעות מסכנה==
<references />
ה[[רמב"ם]] בספר המצוות חילק את מצוות מעקה לשתיים- מצוות עשה "המצוה לעשות מעקה לגג הבית "וכן מצוות לא תעשה "המצוה לא להניח מכשול". לשיטתו, תחילת הפסוק "ועשית מעקה לגגך" נחשב כמצוות עשה ואילו סיום הפסוק "ולא תשים דמים בביתך" נחשב כמצוות לא תעשה {{#makor-new:הלכות רוצח ושמירת הנפש יא ג|רמב"ם-רוצח|יא|ג}}.


== קישורים חיצוניים ==
ה[[סמ"ק]]{{הערה|רמז קנא}} כתב כי יש חילוק בין מצוות העשה ומצוות הלא תעשה וכי יש מקרים בהם ניתן לעבור רק על מצוות העשה ולא על מצוות הלא תעשה. לשיטתו, איסור הלאו הוא רק לבנות בית מסוכן ללא מעקה{{הערה|כלשון הפסוק "לשים דמים"}}, אך במידה ובנו את הבית אך המעקה נפל, כבר אין איסור לאו אך עדיין יש את חיוב מצוות העשה לבנות מעקה. מנגד, מצוות הלאו היא כללית יותר וקשורה לכל דבר שעלול לשים דמים בבית ולכן חלה גם על סולם רעוע, בעוד מצוות העשה חלה דווקא על מעקה לבית.
* [[רמב"ם]], [http://www.mechon-mamre.org/i/b511.htm מצוות מעקה]
* [[רמב"ם]], [http://www.mechon-mamre.org/i/2511.htm ברכת מצוות המזוזה] הלכה יב-יג
* הרב [[אליעזר מלמד]], [http://yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=5566 מצוות מעקה], אתר ישיבה
* הרב [[מרדכי אליהו]], [http://yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=5091 ועשית מעקה], אתר ישיבה


== לקריאה נוספת ==
מנגד, ה[[רמב"ן]] מדייק כי מצוות מעקה היא בעיקרה מצוות עשה, והלאו שבמצווה הוא רק קיום מצוות העשה ואין חילוק מעשי ביניהם. הוא מוכיח כשיטתו מכך שבמשנה {{#makor-new:קידושין א ז|משנה-קידושין|א|ז}} מובאת מצוות מעקה כדוגמא למצוות  עשה שלא הזמן גרמא שנשים חייבות בה. אמנם, לכאורה מדובר בדוגמא לא טובה שהרי נשים בכל מקרה היו אמורות להיות חייבות במצווה משום שיש בה גם מצוות לא תעשה שבהן גם הנשים חייבות, אך הוא מתרץ שהמצווה בעיקרה היא מצוות עשה שרק בקיום שלה יש גם מצוות לא תעשה ולכן היא הובאה כדוגמא במשנה.
* [[ארבעה טורים]] חלק חושן משפט סימן תכ"ז
 
* [[שולחן ערוך]] חלק חושן משפט סימן תכ"ז
==עשיית המצווה על ידי שליח==
* [[ספר החינוך]] מצווה תקמ"ו.
ה[[מנחת חינוך]] כתב כי מכיוון שמדובר במצוות עשה, הרי שיש לעשותה בעצמו או על ידי שליח, אך אם הוא עושה את המצווה על ידי מי שאינו בעל שליחות לא קיים את המצווה וביטל מצוות עשה. מנגד, ה[[מחנה אפרים]] {{הערה|הלכות שלוחין סימן י"א, מובא במנחת חינוך שם}} סובר כי ניתן לקיים את המצווה גם על ידי שליחות לגוי, ואף יכול לברך על עשיית המעקה באופן זה. האחרונים הסבירו כי לשיטת המחנה אפרים מצוות מעקה מוגדרת כמצווה בתוצאה, כלומר שהמצווה היא שיהיה מעקה בנוי ולא לעשות את המעקה. לכן, גם אם לא קיימים דיני שליחות הרגילים בגוי, ומעשהו לא מוגדר כמעשה השולח היהודי, כל עוד האדם גרם לכך שנבנה מעקה הרי הוא קיים את המצווה.
* ספר '''ועשית מעקה'''
 
<!--
להלכה, יש שפוסקים כי ניתן לברך גם על מעשה הגוי כשיטת בעל המחנה אפרים, ומנגד יש הפוסקים כי ראוי להשתתף בבניית המעקה במידה ורוצים לברך.
{{תריג |כמות=1| {{מצווה|תקמו|מצוות מעקה}}}}
 
{{הלכה}}-->
==קישורים חיצוניים==
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/5566 הלכות מצוות מעקה] [[הרב אליעזר מלמד]]
* [[הרב מרדכי אליהו]], [http://yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=5091 ועשית מעקה], אתר ישיבה
* [https://www.yeshiva.org.il/ask/91935 ברכה על מצוות מעקה] הרב יצחק בן יוסף
* [http://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/9503.pdf כי תצא- מצוות מעקה] ישיבת מעלה אדומים
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: תרי"ג מצוות]]

גרסה אחרונה מ־10:48, 8 בספטמבר 2024

מצוות מעקה היא המצווה לבנות גדר מסביב למקום שיש חשש נפילה ממנו על מנת למנוע מצב של שפיכות דמים. חיוב המצווה מובא מהפסוק "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ" והסבירו המפרשים כי על אף שמעשי האדם מושגחים על ידי הקב"ה, עדיין חובה על האדם לשמור על עצמו על מנת להימנע מסכנה טבעית מכיוון שאין הוא יודע אם יש לו מספיק זכויות בשביל להינצל ממנה.

גג עם מעקה

חלק מן הפוסקים הסבירו כי המצווה כוללת למעשה שני חלקים- מצוות עשה לבנות מעקה וכן מצוות לא תעשה שלא להניח מכשול.

מקור וטעם[עריכה]

מקור הציווי הוא מהתורה בפרשת כי תצא לבנות מעקה לגג על מנת למנוע שפיכות דמים:

Geresh.png כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ Geresh.png
דברים כב, ח

טעם המצווה כמובא בפסוק הוא למנוע מצב של שפיכות דמים.

הלכות מעקה[עריכה]

על המעקה להיות גבוה עשרה טפחים ועליו להיות יציב, כדי שיוכל לשאת את משקלו של האדם הנשען עליו.

כמו כן, חובה לבנות מעקה בכל מקום שגובהו עשרה טפחים או יותר מהשטח שמתחתיו, אם במקום הגבוה עוברים או משתמשים אנשים, כגון: מרפסת, חדר מדרגות וכדומה.

גם כאשר יש בור פתוח חייבים לכסותו או לבנות מעקה מסביבו, באופן ששוב לא יהיה חשש שיפלו לתוכו.

חיוב זה נובע מדברי הפסוק (שם): "ולא תשים דמים בביתך" שממנו לומדים שעל האדם להרחיק מרשותו את כל הדברים המסוכנים, כדי שלא יגרמו נזקים או אסונות לבריות.

השגחה והשתדלות[עריכה]

כחלק מטעם מצוות מעקה, המפרשים התייחסו ליחס בין האמונה שהקב"ה משגיח על העולם וממילא יימנע ממי שלא ראוי לו ליפול, לבין מטרת המצווה להישמר מפגיעה.

ספר החינוך הסביר כי על אף שכל מעשיו של האדם מושגחים על ידי הקב"ה, עדיין עליו לשמור על עצמו מן המקרים הנהוגים בעולם לפי שהעולם נברא על פי יסודות הטבע. הוא מסביר כי על אף שישנם צדיקים שהקב"ה עשוי לשמור עליהם גם מעבר לחוקי הטבע כפי שקרה לדניאל חנניה ומישאל, עדיין רוב בני האדם לא זכו למדרגה זו ולכן ציוותה אותם התורה להישמר מסכנות במקום המגורים ולא לסמוך על הנס. בדומה לכך, הגמרא שבת לב א מביאה את דברי רבי ינאי כי "לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה לומר שעושין לו נס שמא אין עושין לו נס. ואם עושין לו נס - מנכין, לו מזכויותיו". הגמרא לומדת גם ממצוות מעקה כי על האדם להתפלל שלא יגיע לידי סכנה לפי שבעת כזאת הוא עומד לדין לפני הקב"ה ונבחן האם יש לו מספיק זכויות להינצל "לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה שאם יחלה, אומרים לו: הבא זכות והפטר".

באופן אחר, הגמרא שבת לב א מדייקת שבפסוק נאמר "כי ייפול הנופל ממנו"- "שהרי (עדיין) לא נפל, והכתוב קראו "נופל"- אלא שמגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב". בגמרא מבואר שעל אף שהכל בהשגחת הקב"ה, והנופל היה ראוי ליפול מחמת חטאיו, עדיין התורה מצווה על האדם לבנות מעקה על מנת שחיוב המיתה של החוטא לא יבוא על ידיו ‏[1].

ברכת המצווה[עריכה]

רוב הפוסקים כתבו שכמו לפני כל מצווה, גם לפני עשיית מצוות מעקה יש לברך. הרמב"ם פסק כי הבונה מעקה מברך "אשר קדשנו במצותיו וציוונו לעשות מעקה" ואילו הבונה מעקה לאחרים מברך "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על עשיית מעקה" הלכות ברכות יא יב.

מנגד, בעל הרוקח כתב כי אין לברך על עשיית מעקה משום שמדובר במצווה שכלית שאין לומר עליה "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו" לפי שהיינו עושים אותה גם ללא הציווי. בדומה לכך, בערוך השולחן כתב כי אין מברכים על מצוות שכליות לפי שאנו מקיימים את המצוות משום ציווי הקב"ה ולא מפני השכל, ולכן במצוות שכליות שבהן לא ניכרת קדושת ישראל אין לברך "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו". לדבריו, ברכת המצוות קיימת רק כאשר מדובר במצוות המיוחדות לישראל‏[2].

להלכה, רוב הפוסקים כתבו כי יש לברך בעשיית המצווה. הרב עובדיה יוסף פסק בתחילה כי אין לברך על מצוות מעקה משום שיש מחלוקת בדבר וספק ברכות להקל אך לבסוף חזר בו והורה אף הוא לברך על המצווה ‏[3].

בזמן הברכה, החת"ם סופר ‏[4] פסק כי יברך לפני שיסיים לבנות את המעקה, ומנגד רוב הפוסקים סבורים כי יש לברך לפני תחילת עשיית המצווה כמו בשאר ברכת המצוות.

בניית מעקה או הימנעות מסכנה[עריכה]

הרמב"ם בספר המצוות חילק את מצוות מעקה לשתיים- מצוות עשה "המצוה לעשות מעקה לגג הבית "וכן מצוות לא תעשה "המצוה לא להניח מכשול". לשיטתו, תחילת הפסוק "ועשית מעקה לגגך" נחשב כמצוות עשה ואילו סיום הפסוק "ולא תשים דמים בביתך" נחשב כמצוות לא תעשה הלכות רוצח ושמירת הנפש יא ג.

הסמ"ק[5] כתב כי יש חילוק בין מצוות העשה ומצוות הלא תעשה וכי יש מקרים בהם ניתן לעבור רק על מצוות העשה ולא על מצוות הלא תעשה. לשיטתו, איסור הלאו הוא רק לבנות בית מסוכן ללא מעקה‏[6], אך במידה ובנו את הבית אך המעקה נפל, כבר אין איסור לאו אך עדיין יש את חיוב מצוות העשה לבנות מעקה. מנגד, מצוות הלאו היא כללית יותר וקשורה לכל דבר שעלול לשים דמים בבית ולכן חלה גם על סולם רעוע, בעוד מצוות העשה חלה דווקא על מעקה לבית.

מנגד, הרמב"ן מדייק כי מצוות מעקה היא בעיקרה מצוות עשה, והלאו שבמצווה הוא רק קיום מצוות העשה ואין חילוק מעשי ביניהם. הוא מוכיח כשיטתו מכך שבמשנה קידושין א ז מובאת מצוות מעקה כדוגמא למצוות עשה שלא הזמן גרמא שנשים חייבות בה. אמנם, לכאורה מדובר בדוגמא לא טובה שהרי נשים בכל מקרה היו אמורות להיות חייבות במצווה משום שיש בה גם מצוות לא תעשה שבהן גם הנשים חייבות, אך הוא מתרץ שהמצווה בעיקרה היא מצוות עשה שרק בקיום שלה יש גם מצוות לא תעשה ולכן היא הובאה כדוגמא במשנה.

עשיית המצווה על ידי שליח[עריכה]

המנחת חינוך כתב כי מכיוון שמדובר במצוות עשה, הרי שיש לעשותה בעצמו או על ידי שליח, אך אם הוא עושה את המצווה על ידי מי שאינו בעל שליחות לא קיים את המצווה וביטל מצוות עשה. מנגד, המחנה אפרים[7] סובר כי ניתן לקיים את המצווה גם על ידי שליחות לגוי, ואף יכול לברך על עשיית המעקה באופן זה. האחרונים הסבירו כי לשיטת המחנה אפרים מצוות מעקה מוגדרת כמצווה בתוצאה, כלומר שהמצווה היא שיהיה מעקה בנוי ולא לעשות את המעקה. לכן, גם אם לא קיימים דיני שליחות הרגילים בגוי, ומעשהו לא מוגדר כמעשה השולח היהודי, כל עוד האדם גרם לכך שנבנה מעקה הרי הוא קיים את המצווה.

להלכה, יש שפוסקים כי ניתן לברך גם על מעשה הגוי כשיטת בעל המחנה אפרים, ומנגד יש הפוסקים כי ראוי להשתתף בבניית המעקה במידה ורוצים לברך.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. בדומה לכך, החת"ם סופר בתשובותיו (קובץ תשובות סימן י"ח) מפרש כי התורה בכוונה מצווה את בני ישראל לפני הכניסה לארץ על עשיית מעקה בבית חדש מכיוון שמן הסתם בבתי הכנענים כבר קיים מעקה, ורק עם ישראל שרגילים להשגחה מהקב"ה עלולים לטעות כי הם לא צריכים לבנות מעקה בביתם. על כך התורה מפרשת כי גם אם הקב"ה שומר על רגלי חסידיו, עדיין החוטאים עלולים ליפול ועל החסיד לשמור גם עליהם שלא ייפגעו בביתו
  2. אמנם, ערוך השולחן עצמו מוסיף כי יש לברך על מצוות מעקה משום שהיא אינה מצווה שכלית שהיינו אומרים שכל העולה לגג ישמור על עצמו- ולכן יש לברך גם עליה
  3. ילקוט יוסף סעיף כב עמ' תרעז
  4. שו"ת חתם סופר או"ח סימן נב
  5. רמז קנא
  6. כלשון הפסוק "לשים דמים"
  7. הלכות שלוחין סימן י"א, מובא במנחת חינוך שם