רבי משה הלוי סולובייצ'יק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
'''רבי משה הלוי סולובייצ'יק''' (ה'תרל"ט - ג' בשבט תש"א) היה ראש [[ישיבת רבינו יצחק אלחנן]], בנו של [[רבי חיים מבריסק]] ואחיו הגדול של [[הרב מבריסק]] | '''רבי משה הלוי סולובייצ'יק''' (ה'תרל"ט - ג' בשבט תש"א) היה ראש [[ישיבת רבינו יצחק אלחנן]], בנו של [[רבי חיים מבריסק]] ואחיו הגדול של [[הרב מבריסק]] | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת תרל"ט בוולוז'ין כבנו השני של ראש [[ישיבת וולוז'ין]] [[רבי חיים הלוי | נולד בשנת תרל"ט בוולוז'ין כבנו השני של ראש [[ישיבת וולוז'ין]] [[רבי חיים הלוי סולובייצ'יק]], ולליפשא בתו של [[רבי רפאל שפירא]]. למד ב[[ישיבת וולוז'ין]] וכשעזב אביו לבריסק המשיך את לימודיו אצלו. | ||
נישא לבתו של [[רבי אליהו פינשטיין]]{הערה|צאצאיו הם [[רבי משה פינשטיין]] ו[[רבי יחיאל מיכל פינשטיין]], חתן [[הגרי"ז]]}}. | נישא לבתו של [[רבי אליהו פינשטיין]]{{הערה|צאצאיו הם [[רבי משה פינשטיין]] ו[[רבי יחיאל מיכל פינשטיין]], חתן [[הגרי"ז]]}}. | ||
בשנת תר"ע מונה לרב קהילת ראסייני שבליטא. באותה תקופה פתח ישיבה במקום עם בחורים ששלח אליו [[הסבא מסלבודקה]]<ref>הרב מבריסק עמ' 72</ref>. | בשנת תר"ע מונה לרב קהילת ראסייני שבליטא. באותה תקופה פתח ישיבה במקום עם בחורים ששלח אליו [[הסבא מסלבודקה]]<ref>הרב מבריסק עמ' 72</ref>. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
בשנת תרע"ג מונה לרב עיירת חסנוביץ'. בשנת תרפ"א, לאחר עליית הקומוניסטים לשלטון היגר לפולין. בתחילה כיהן כראש ישיבה בורשה, ולאחר מכן מונה לרב העיירה אנטופול. | בשנת תרע"ג מונה לרב עיירת חסנוביץ'. בשנת תרפ"א, לאחר עליית הקומוניסטים לשלטון היגר לפולין. בתחילה כיהן כראש ישיבה בורשה, ולאחר מכן מונה לרב העיירה אנטופול. | ||
בשנת תרפ"ט, לאחר פטירת [[העילוי | בשנת תרפ"ט, לאחר פטירת [[העילוי ממייצ'יט]] מונה לראש ישיבת [[רבינו יצחק אלחנן]], במקביל היה ראש אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה]]. | ||
==צאצאיו== | ==צאצאיו== | ||
גרסה אחרונה מ־18:09, 16 בנובמבר 2025
|
|
| רבי משה הלוי סולובייצ'יק | |
|---|---|
| תאריך לידה | ה'תרל"ט |
| תאריך פטירה | ג' בשבט ה'תש"א |
| מקום פעילות | ליטא, פולין, ארה"ב |
| השתייכות | חוג בריסק |
| תפקידים נוספים | רב מספר עיירות בפולין ובליטא, ראש ישיבה בורשה, ראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן |
| רבותיו | רבי חיים מבריסק |
| תלמידיו | רבי חיים פנחס שיינברג, רבי חיים צימרמן, רבי אביגדור מילר, רבי מרדכי גיפטר |
| אב | רבי חיים הלוי סולובייצ'יק |
| חותנים | רבי אליהו פינשטיין |
רבי משה הלוי סולובייצ'יק (ה'תרל"ט - ג' בשבט תש"א) היה ראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן, בנו של רבי חיים מבריסק ואחיו הגדול של הרב מבריסק
תולדות חייו[עריכה]
נולד בשנת תרל"ט בוולוז'ין כבנו השני של ראש ישיבת וולוז'ין רבי חיים הלוי סולובייצ'יק, ולליפשא בתו של רבי רפאל שפירא. למד בישיבת וולוז'ין וכשעזב אביו לבריסק המשיך את לימודיו אצלו.
נישא לבתו של רבי אליהו פינשטיין[1].
בשנת תר"ע מונה לרב קהילת ראסייני שבליטא. באותה תקופה פתח ישיבה במקום עם בחורים ששלח אליו הסבא מסלבודקה[2].
בשנת תרע"ג מונה לרב עיירת חסנוביץ'. בשנת תרפ"א, לאחר עליית הקומוניסטים לשלטון היגר לפולין. בתחילה כיהן כראש ישיבה בורשה, ולאחר מכן מונה לרב העיירה אנטופול.
בשנת תרפ"ט, לאחר פטירת העילוי ממייצ'יט מונה לראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן, במקביל היה ראש אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה]].
צאצאיו[עריכה]
- הרב יוסף דוב
- הרב אהרון
תלמידיו[עריכה]
ספריו[עריכה]
- חדושי הגר"מ הלוי על הרמב"ם, ירושלים תש"ן
- חידושי הגר"מ והגרי"ד ניו יורק, תשנ"ג.
- ↑ צאצאיו הם רבי משה פינשטיין ורבי יחיאל מיכל פינשטיין, חתן הגרי"ז
- ↑ הרב מבריסק עמ' 72