עונה: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
(ביטול גרסה 139969 של 37.60.47.137 (שיחה)) תגית: ביטול |
||
(11 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | |||
{{סוגיה| | |||
|גדולה=כן | |||
|מקרא={{מקור|שמות כא י}} | |||
|משנה= {{מקור|מנה כתובות ה ה$כתובת ה ו}} | |||
|תלמוד בבלי={{מקור|בבלי נדרים כב $נדרים כ ע"ב}} | |||
|תלמוד ירושלמי= | |||
|משנה תורה לרמב"ם= [[ספר קדושה]], {{מקור|רמב"ם איסורי ביאה כא ט$איסורי ביאה כא ט-י}} | |||
|שולחן ערוך={{מקור|שולחן ערוך אורח חיים רמ$או"ח רמ}}; {{מקור|שולחן ערוך אבן העזר כה$אה"ע כה}}; {{מקור|שולחן ערוך אבן העזר עו$שם עו}}; | |||
|ספרי מניין המצוות=ספר המצוות לרמב"ם, לאו רס"ב{{ש}}[[ספר החינוך]], מצווה מ"ו | |||
|ספרות הלכתית נוספת= | |||
}} | |||
'''עונה''' הוא חיוב מן התורה על בני זוג לקיים עם [[יחסי אישות]] זה עם זה. חיוב זה הינו אחד מתנאיו הבסיסיים של קשר [[נישואין]], ועל כן, במידה ואחד מבני הזוג מסרב לקיים יחסים עם בן הזוג חל עליו דין [[מורד]] או [[מורד|מורדת]], שיכול להוות עילה ל[[גירושין]] ללא תשלום [[כתובה]] (אם האישה היא המורדת) או לכפיית גירושין עם תשלום כתובה אם הבעל הוא המורד. | |||
מצוות עונה איננה תלויה כלל וכלל ב[[מצוות פריה ורביה]], ובני הזוג מחויבים בעונה גם כשהאשה מעוברת או זקנה שאינה יכולה להרות, וכן כשכבר קיימו את מצוות פריה ורביה. | |||
==מקור== | |||
המקור בתורה למצוות ענוה נאמר ביחס ל[[אמה העבריה]], וממנה למדים לשאר הנשים: "שארה כסותה ועונתה לא יגרע" {{מקור|שמות כא י|כן}}. | |||
==גדר== | |||
גדר חיוב עונה הוא שלא ימנע | |||
==תדירות קיום המצווה== | |||
ה[[משנה]] מביאה את התדירות בה מחוייבים בני הזוג לקיים יחסי אישות במסגרת מצוות עונה, כאשר התדירות משתנה לפי עיסוקו של הבעל: "עונה האמורה בתורה: הטיילים- בכל יום; הפועלים- שתיים בשבת; החמרים- אחת בשבת; הגמלים- אחת לשלושים יום; הספנים- אחת לשישה חודשים" {{מקור|משנה כתובות ה ו|כן}}. ככל שמלאכתו של האדם דורשת ממנו היעדרות ממושכת יותר מביתו, כך התדירות שעליו לפקוד את אשתו יורדת, וכפי שניסח זאת הרמב"ם: "לכל איש ואיש כפי כחו וכפי מלאכתו. כיצד בני אדם הבריאים והרכים והענוגים שאין להם מלאכה שמכשלת כחן אלא אוכלין ושותין ויושבין בבתיהן - עונתן בכל לילה. הפועלין כגון החייטין והאורגין והבונים וכיוצא בהן: אם היתה מלאכתן בעיר - עונתן פעמים בשבת, ואם היתה מלאכתן בעיר אחרת - עונתן פעם אחת בשבת. החמרים - פעם אחת בשבת. והגמלים - אחת לשלשים יום. והמלחין - אחת לששה חדשים. תלמידי חכמים עונתן פעם אחת בשבת, מפני שתלמוד תורה מתיש כחן". | |||
בימינו, כאשר רוב רובם של בעלי המלאכה חוזרים מדי ערב לביתם, מקובל לומר שהתדירות שווה לכל אדם כדין "פועלים" - שתיים בשבת (כלומר: פעמיים בשבוע). | |||
[[קטגוריה: | יש שכתבו, שהתדירויות הכתובות במשנה אינן גדר מחייב, אלא כל זוג וזוג קובע לעצמו את התדירות הנוחה לו, והתדירויות השנויות במשנה הינן בגדר המלצה או כאשר בני הזוג לא מגיעים להסכמה ביניהם {{מקור|שערי אורה עמ' 30-34|כן}}. {{#makor-new:איסור והיתר הארוך א א|מנהגים-איסור-והיתר-הארוך|א|א}} | ||
==אופן קיום המצווה== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[יחסי אישות]]}} | |||
==ביטול עונה== | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]] | |||
[[קטגוריה:מצוות לא תעשה]] | |||
[[קטגוריה:מצוות הנוהגות בזמן הזה]] | |||
[[קטגוריה:דיני משפחה ואישות]] |
גרסה אחרונה מ־11:37, 6 באוגוסט 2020
|
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
עונה (מקורות עיקריים) | |
---|---|
מקרא | שמות כא י |
משנה | כתובת ה ו |
תלמוד בבלי | נדרים כ ע"ב |
משנה תורה לרמב"ם | ספר קדושה, איסורי ביאה כא ט-י |
שולחן ערוך | או"ח רמ; אה"ע כה; שם עו; |
ספרי מניין המצוות | ספר המצוות לרמב"ם, לאו רס"ב ספר החינוך, מצווה מ"ו |
עונה הוא חיוב מן התורה על בני זוג לקיים עם יחסי אישות זה עם זה. חיוב זה הינו אחד מתנאיו הבסיסיים של קשר נישואין, ועל כן, במידה ואחד מבני הזוג מסרב לקיים יחסים עם בן הזוג חל עליו דין מורד או מורדת, שיכול להוות עילה לגירושין ללא תשלום כתובה (אם האישה היא המורדת) או לכפיית גירושין עם תשלום כתובה אם הבעל הוא המורד.
מצוות עונה איננה תלויה כלל וכלל במצוות פריה ורביה, ובני הזוג מחויבים בעונה גם כשהאשה מעוברת או זקנה שאינה יכולה להרות, וכן כשכבר קיימו את מצוות פריה ורביה.
מקור[עריכה]
המקור בתורה למצוות ענוה נאמר ביחס לאמה העבריה, וממנה למדים לשאר הנשים: "שארה כסותה ועונתה לא יגרע" (שמות כא י).
גדר[עריכה]
גדר חיוב עונה הוא שלא ימנע
תדירות קיום המצווה[עריכה]
המשנה מביאה את התדירות בה מחוייבים בני הזוג לקיים יחסי אישות במסגרת מצוות עונה, כאשר התדירות משתנה לפי עיסוקו של הבעל: "עונה האמורה בתורה: הטיילים- בכל יום; הפועלים- שתיים בשבת; החמרים- אחת בשבת; הגמלים- אחת לשלושים יום; הספנים- אחת לשישה חודשים" (משנה כתובות ה ו). ככל שמלאכתו של האדם דורשת ממנו היעדרות ממושכת יותר מביתו, כך התדירות שעליו לפקוד את אשתו יורדת, וכפי שניסח זאת הרמב"ם: "לכל איש ואיש כפי כחו וכפי מלאכתו. כיצד בני אדם הבריאים והרכים והענוגים שאין להם מלאכה שמכשלת כחן אלא אוכלין ושותין ויושבין בבתיהן - עונתן בכל לילה. הפועלין כגון החייטין והאורגין והבונים וכיוצא בהן: אם היתה מלאכתן בעיר - עונתן פעמים בשבת, ואם היתה מלאכתן בעיר אחרת - עונתן פעם אחת בשבת. החמרים - פעם אחת בשבת. והגמלים - אחת לשלשים יום. והמלחין - אחת לששה חדשים. תלמידי חכמים עונתן פעם אחת בשבת, מפני שתלמוד תורה מתיש כחן".
בימינו, כאשר רוב רובם של בעלי המלאכה חוזרים מדי ערב לביתם, מקובל לומר שהתדירות שווה לכל אדם כדין "פועלים" - שתיים בשבת (כלומר: פעמיים בשבוע).
יש שכתבו, שהתדירויות הכתובות במשנה אינן גדר מחייב, אלא כל זוג וזוג קובע לעצמו את התדירות הנוחה לו, והתדירויות השנויות במשנה הינן בגדר המלצה או כאשר בני הזוג לא מגיעים להסכמה ביניהם (שערי אורה עמ' 30-34). איסור והיתר הארוך א א
אופן קיום המצווה[עריכה]
- ערך מורחב - יחסי אישות