הרב אברהם יהודה שווארץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
רבי אברהם יהודה הכהן שווארץ (נולד ב[[ראש חודש]] א' [[אב]] ה'תקפ"ד יום לידת ופטירת זקינו [[אהרן הכהן]] שהרבה שלום בעולם, נפטר כ"ד [[תשרי]] ה'תרמ"ד) בעל מחבר ספר "קול אריה" ראב"ד [[מאאד]] מגדולי ומפארי יהדות [[הונגריה]].
'''רבי אברהם יהודה הכהן שווארץ''' ([[א' באב]] [[ה'תקפ"ד]] - [[כ"ד בתשרי]] [[ה'תרמ"ד]]) בעל מחבר ספר "קול אריה" ראב"ד [[מאד (הונגריה)]] מגדולי ומפארי יהדות [[הונגריה]].


==ראשית חייו==
==ראשית חייו==
נולד בעיר [[מאד]], לאביו [[רבי פנחס זליג הכהן שוורץ (חסיד)]] זצ"ל שנקרא בפי כל "ר' זעליג חסיד" וה[[דברי חיים]] מצאנז כינהו "חכם" בהיותו מסתיר את מדריגותיו וגאונותו, ולאמו הרבנית הענדל בת הנגיד רבי מרדכי צבי שווארץ מעיר טערצאל. שמו נקרא "אברהם יהודה" על שמו של דודו, אחי אמו, החסיד המפורסם רבי אברהם ליב שווארץ מ[[פאטאק]] (אחיו של רבי אהרן מפאטאק מגדולי חסידי הרה"ק מהרי"א טאוב מקאליב).
נולד ב[[א' באב]] [[ה'תקפ"ד]] בעיר מאד ב[[הונגריה]] לאביו רבי [[פינחס זליג הכהן שוורץ (הראשון)]] המכונה ר' זליג חסיד.


בצעירותו קיבל תורה מפי הגאונים, רבי אברהם דנציגר זצ"ל, רבי יהושע זעליג סג"ל מבאניאהד זצ"ל ורבי יצחק נתן ליפשיץ זצ"ל, ואח"כ עבר לישיבתו המעטירה של הגה"ק בעל ה"[[חתם סופר]]" זי"ע, אשר קירבו וחיבבו מאד בהכירו את יקר תפארת גדולתו, זאת על אף שהיה רק כבן י"ד-ט"ו שנים בלבד ונמנה על צעירי הבחורים. אחר פטירת החתם סופר עבר ללמוד בישיבתו של הגאון רבי בנימין וולף לעוו זצ"ל בעל "שערי תורה" בווערבוי.
בצעירותו קיבל תורה מפי הגאונים, רבי [[אברהם דנציגר]], רבי [[יהושע זעליג סג"ל]] מ[[באניאהד]] ורבי [[יצחק נתן ליפשיץ]], ואחרי כן בגיל ארבע עשרה עבר לישיבתו המעטירה של בעל ה"[[חתם סופר]]", אשר קירבו וחיבבו מאד בהכירו את יקר תפארת גדולתו, זאת על אף גילו הצעיר. אחר פטירת רבו החתם סופר עבר ללמוד בישיבתו של הגאון רבי [[בנימין וולף לעוו]] בעל "שערי תורה" ב[[ווערבוי]].


==נישואיו==
==נישואיו==
בשנת טו"ב לחייו נשא את בתו של הנגיד רבי משה ליב גינצלר מאויהעל. במשך זמן מה היה סמוך על שלחן חותנו, ובאותה תקופה הסתופף רבות בצל רב העיר הגה"ק בעל ה"ישמח משה" מאיהל.
בגיל 17 שנה נשא את פייגא גינצלר בתו של הנגיד רבי משה ליב גינצלר מ[[שאטוראליאויהיי|אוהל]]. במשך זמן מה היה סמוך על שלחן חותנו, ובאותה תקופה הסתופף רבות בצל רב העיר הר"ר [[משה טייטלבוים]] בעל ה"ישמח משה" מ[[שאטוראליאויהיי|אוהל]].


אחר כך קבע דירתו בעיר מאד ושם הקים ישיבה בה הרביץ תורה לבחורי ישראל. בשנת תרכ"א נתקבל ברוב כבוד ויקר לכהן כרבה של בערגסאז, וזאת על פי עצתו של מורו ורבו בעל ה"[[דברי חיים]] מ[[צאנז]]", בו דבק כחסיד מובהק.
אחר כך קבע דירתו בעיר מאד ושם הקים ישיבה בה הרביץ תורה לבחורי ישראל. בשנת תרכ"א לכהן כרבה של בערגסאז, וזאת על פי עצתו של מורו ורבו בעל ה"[[דברי חיים]] מ[[צאנז]]", בו דבק כחסיד מובהק.


בעל ה"קול אריה" נחשב כאחד מגדולי הרבנים בהונגריה. הוא נתפרסם בעולם היהודי כולו כגדול וענק בתורה, וספריו נתקבלו באהבה רבה בכל המדינות. קשרים אמיצים היו בינו לבין גדולי התורה והחסידות שבדורו, ובמיוחד עם בעל החידושי הרי"ם מגור. את עדתו הנהיג ברמה וחיזק ידיהן של השמרנים שלא נטו לחדשנות.
בעל ה"קול אריה" נחשב כאחד מגדולי הרבנים בהונגריה. הוא נתפרסם בעולם היהודי כולו כגדול וענק בתורה, וספריו נתקבלו באהבה רבה בכל המדינות. קשרים אמיצים היו בינו לבין גדולי התורה והחסידות שבדורו, ובמיוחד עם בעל החידושי הרי"ם מגור. את עדתו הנהיג ברמה וחיזק ידיהן של השמרנים שלא נטו לחדשנות.


בחול המועד [[סוכות]] ה'תרמ"ד נפל למשכב, ומספר ימים לאחר מכן, ביום כ"ד [[תשרי]] לשנת תרדמ"ה (לפ"ג) נפלה על אברהם, נסתלק לגנזי מרומים לדאבון לב כל ישראל. תורתו מגן לנו היא מאירת עינינו ימליץ טוב בעדינו.
בחול המועד [[סוכות]] ה'תרמ"ד נפל למשכב, ומספר ימים לאחר מכן, ביום [[כ"ד בתשרי]] לשנת [[תרנ"א]] נסתלק לבית עולמו.
 
==לקריאה נוספת==
* [[אברהם פוקס]], ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן, ירושלים, תשל"ט, עמ' 474–475
* [[יצחק יוסף כהן]], חכמי הונגריה, [[מכון ירושלים]], ירושלים, תשנ"ז, עמ' 356–357
==קישורים חיצוניים==
* {{HebrewBooks|הרב אברהם יהודה הכהן שוורץ |שו"ת קול אריה|1113|שאמלוי, תרס"ד}}
==הערות שוליים==

גרסה אחרונה מ־15:56, 19 בנובמבר 2019

רבי אברהם יהודה הכהן שווארץ (א' באב ה'תקפ"ד - כ"ד בתשרי ה'תרמ"ד) בעל מחבר ספר "קול אריה" ראב"ד מאד (הונגריה) מגדולי ומפארי יהדות הונגריה.

ראשית חייו[עריכה]

נולד בא' באב ה'תקפ"ד בעיר מאד בהונגריה לאביו רבי פינחס זליג הכהן שוורץ (הראשון) המכונה ר' זליג חסיד.

בצעירותו קיבל תורה מפי הגאונים, רבי אברהם דנציגר, רבי יהושע זעליג סג"ל מבאניאהד ורבי יצחק נתן ליפשיץ, ואחרי כן בגיל ארבע עשרה עבר לישיבתו המעטירה של בעל ה"חתם סופר", אשר קירבו וחיבבו מאד בהכירו את יקר תפארת גדולתו, זאת על אף גילו הצעיר. אחר פטירת רבו החתם סופר עבר ללמוד בישיבתו של הגאון רבי בנימין וולף לעוו בעל "שערי תורה" בווערבוי.

נישואיו[עריכה]

בגיל 17 שנה נשא את פייגא גינצלר בתו של הנגיד רבי משה ליב גינצלר מאוהל. במשך זמן מה היה סמוך על שלחן חותנו, ובאותה תקופה הסתופף רבות בצל רב העיר הר"ר משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה" מאוהל.

אחר כך קבע דירתו בעיר מאד ושם הקים ישיבה בה הרביץ תורה לבחורי ישראל. בשנת תרכ"א לכהן כרבה של בערגסאז, וזאת על פי עצתו של מורו ורבו בעל ה"דברי חיים מצאנז", בו דבק כחסיד מובהק.

בעל ה"קול אריה" נחשב כאחד מגדולי הרבנים בהונגריה. הוא נתפרסם בעולם היהודי כולו כגדול וענק בתורה, וספריו נתקבלו באהבה רבה בכל המדינות. קשרים אמיצים היו בינו לבין גדולי התורה והחסידות שבדורו, ובמיוחד עם בעל החידושי הרי"ם מגור. את עדתו הנהיג ברמה וחיזק ידיהן של השמרנים שלא נטו לחדשנות.

בחול המועד סוכות ה'תרמ"ד נפל למשכב, ומספר ימים לאחר מכן, ביום כ"ד בתשרי לשנת תרנ"א נסתלק לבית עולמו.

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]