הרב יעקב חיים סופר: הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (33 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מורינו הרב [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8_(%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9F) יעקב חיים סופר] (נולד ביום רביעי, ז' בטבת תש"ט 1948 או ז' בטבת תש"י, 1949) תלמיד חכם עצום, בעל מידות טובות ואהבת ישראל, ראש ישיבת כף החיים, פוסק, גאון אדיר ומחבר פורה, תלמיד ראשי ישיבת תפרח; הרב נחום לסמן, והרב יעקב פרידמן, ותלמיד ראשי ישיבת פורת יוסף; הרב בן ציון אבא שאול, והרב יהודה צדקה. | |||
הרב יעקב חיים סופר (נולד ביום רביעי, ז' בטבת תש"ט 1948 או ז' בטבת תש"י, 1949) | |||
==יחוסו== | ==יחוסו== | ||
נולד בירושלים לרבי [[שלום סופר]] ששמו המלא [[ | נולד בירושלים לרבי [[שלום סופר]] ששמו המלא רבי [[יצחק שלום סופר]] ולאמו שולה שולמית סופר (בת המקובל הרב יעקב מונסא). אביו הוא נכדו של רבי יעקב חיים סופר, מחבר הספר כף החיים, ועל שמו נקרא. | ||
בשנת ה'תשל"ט הקים את הישיבה הגבוהה לבעלי תשובה "ישיבת כף החיים", על שם ספרו של אבי סבו. בישיבה קיים גם כולל, ובנוסף הוקמה מדרשיה לבנות בשם מדרשיית '''עטרת בנות'''. | בשנת ה'תשל"ט הקים את הישיבה הגבוהה לבעלי תשובה "ישיבת כף החיים", על שם ספרו של אבי סבו. בישיבה קיים גם כולל, ובנוסף הוקמה מדרשיה לבנות טובות בשם מדרשיית '''עטרת בנות'''. | ||
הרב יעקב חיים סופר | הרב יעקב חיים סופר הנו צאצא כאמור ל'''רבי [[יעקב חיים סופר (הראשון)]]''' בעל החיבור המפורסם '''"כף החיים"''' ועומד בראשותה של ישיבת '''"[[כף החיים]]"''' אשר נקראת בשם זה על שם חיבורו של סביו הגדול '''רבי [[יעקב חיים סופר (הראשון)]]'''. | ||
==ראשית חייו== | ==ראשית חייו== | ||
בראשית חייו למד בישיבת "[[חורב]]" בירושלים וכשדודו אח זקינתו צלחה חנה הלא הוא רבי יהודה יהושע חיים צדקה הבחין ביכולתו וגודל התמדתו- הסיק שמוכשר הנו כדי לעבור לישיבת "[[תושיה]]" שביישוב '''[[תפרח]]''' שב[[נגב]] ועודדו לעבור וללמוד שם ואכן למד כשבע שנים בישיבת תושיה בתפרח, אצל הרב נחום לסמן והרב יעקב פרידמן. | בראשית חייו למד בישיבת "[[חורב]]" בירושלים וכשדודו אח זקינתו צלחה חנה (וגיס רבי משה סופר) הלא הוא רבי יהודה יהושע חיים צדקה הבחין ביכולתו וגודל התמדתו- הסיק שמוכשר הנו כדי לעבור לישיבת "[[תושיה]]" שביישוב '''[[תפרח]]''' שב[[נגב]] ועודדו לעבור וללמוד שם ואכן למד כשבע שנים בישיבת תושיה בתפרח, אצל הרב נחום לסמן והרב יעקב פרידמן. | ||
בהיותו בן שש עשרה שנים ידע את כל ספר ה[[שדי חמד]] | בהיותו בן שש עשרה שנים ידע את כל ספר ה[[שדי חמד]] מאת הרב חיים חזקיה מדיני (המכונה החח"מ רב חצי האי קרים וראב"ד חברון) בעל פה כפי שסיפר זאת מורו ורבו הרב יעקב פרידמן בשיעורים ובועדים שלו בישיבת תפרח כמה פעמים, וגם ביקש מבניו שילכו בדרך זו להיות בקיאים בספר שדי חמד. | ||
בעודו בן שמונה עשרה שנים בלבד ערך סיום על כל שו"ת ה[[רשב"א]] על התלמוד בבלי כשהדוד שלו אח הסבתא צלחה חנה (אשת הסוחר החשוב איש הצדקה והחסד רבי משה סופר בן כף החיים) הרב יהודה צדקה מגדירו בתואר '''גאון ישראל'''. | בעודו בן שמונה עשרה שנים בלבד ערך סיום על כל שו"ת ה[[רשב"א]] על התלמוד בבלי כשהדוד שלו אח הסבתא צלחה חנה (אשת הסוחר החשוב איש הצדקה והחסד רבי משה סופר בן כף החיים) הרב יהודה צדקה מגדירו בתואר '''גאון ישראל'''. גדולי הדור הנוספים אז אמרו; שאין ספק שמה שכתב החזון אי"ש באגרותיו; '''הפשטות היא האמת והאמת היא הפשטות''' כוונתו הייתה להרב יעקב חיים סופר. | ||
==דרכו מול שואלי דבר== | ==דרכו מול שואלי דבר== | ||
דרשותיו יורדות אל העם, הדיבור העז והרגוע שלו ביחד עם כך שקולו גבוה ואינו נצרך לכל כלי הגברה- קונה את הקהל לגווניו ואז הוא מחדיר את בדיחות הדעת המיוחדת שלו ללבבות השומעים הרבים וזהו הסוד בכך שיכולים היו להימצא בשיעוריו בבית כנסת בורכוב '''[[גדולי ירושלים]]''' מה[[דורות]] הקודמים, כדוגמת '''[[חכם ששון לוי]]''' ועוד, ולא פעם ופעמים לקראת סיום שיעורו בדקות האחרונות בבית כנסת בורכוב ישב בשיחתו ודרשתו לשמוע את שיעורו מרן הרב [[עובדיה יוסף]] לצד הבעלי בתים שהיו קמים כולם לכבודו, וזאת היות והרב עובדיה הגיע להחליף את השיעור של בנו הרב יעקב יוסף כשהיה חולה וכיו"ב במסירת שיעור בהלכה שהיה רגיל למסור אחרי דרשת הרב יעקב חיים סופר ביום שני אור לליל שלישי לצד בעלי בתים. | |||
הדרשות הידועות שלו לקהל הרחב (מלבד שיעורי ה'יום יום' שלו בישיבת "כף החיים") נשמעים פעם בשבוע בישיבת '''[[חזון יעקב]]''' שבנשיאות [[הרב יעקב יוסף]] ושבבית הכנסת "ברוכוב" ובלילות שבת בישיבת "'''[[כף החיים]]'''" או בבית מגוריו בירושלם רחוב רבנו גרשום פינת רחוב ישראל אהרן פישל שיכון [[נוה צבי]]. | |||
הדרשות הידועות שלו לקהל הרחב (מלבד שיעורי ה'יום יום' שלו בישיבת "כף החיים") נשמעים פעם בשבוע בישיבת '''[[חזון יעקב]]''' שבנשיאות [[הרב יעקב יוסף]] ושבבית הכנסת "ברוכוב" ובלילות שבת בישיבת "'''[[כף החיים]]'''" או בבית מגוריו בירושלם רחוב רבנו גרשום פינת רחוב פישל שיכון [[נוה צבי]]. | |||
==דרכו הכללית== | ==דרכו הכללית== | ||
| שורה 30: | שורה 24: | ||
==הספקות בהקמת ישיבה== | ==הספקות בהקמת ישיבה== | ||
אפשר לראות את זה גם בכך שלרב סופר היתה בעבר ישיבה לבני תורה בשם "תורת יעקב" והיא נסגרה משתי סיבות: | אפשר לראות את זה גם בכך שלרב סופר היתה בעבר ישיבה לבני תורה בשם "תורת יעקב" והיא נסגרה משתי סיבות: | ||
של כבוד תורה של ראש הישיבה ועוד מצוה שמסייעים לבחורים שיחזרו בתשובה מעליא וגם החזקת לימוד התורה ומוציא יקר מזולל ששכרו מרובה.'' | |||
''והנני מברך את מעכ"ת ראש הישיבה שליט"א וחבר הרבנים חברים אשר מסורים מאד למצוה זו וכן את כל המסייעים בעדם שיתברכו בכל מילי דמיטב בחיים טובים ובהצלחה מרובה אמן.'' | ''והנני מברך את מעכ"ת ראש הישיבה שליט"א וחבר הרבנים חברים אשר מסורים מאד למצוה זו וכן את כל המסייעים בעדם שיתברכו בכל מילי דמיטב בחיים טובים ובהצלחה מרובה אמן.'' | ||
''החותם לכבוד התורה ומצוותיה'' | ''החותם לכבוד התורה ומצוותיה'' | ||
'''''בן ציון אבא שאול"''''' | '''''בן ציון אבא שאול"''''' | ||
==חיבוריו | ==חיבוריו 180 חיבורים הודפסו 100 ועוד 80 בכתב יד== | ||
חיבוריו של '''הרב יעקב חיים סופר''' לרוב הם בכמה מישורים, כמו עיונים בתורה ובמפרשים והיקשים שונים מדבר על דבר וכמו חקירה בהשקפה ובדרך המוסר, אך העולים על כולם הם ספריו בהלכה, הוא אינו משיב דבר מקופיא, הוא תמיד נמצא עונה תשובה צלולה, כנה וברורה ועם כל זאת- לא נחסרים הראיות המקיפות שהוא מביא לצדו ללא סרך של משהו שאינו נראה כראיה ברורה ומוחלטת, הוא לא מזכיר לעולם שכוונתו בדברים היא להשיב תשובה פשוטה לשאלה ששאל הרב עובדיה יוסף על משהו במסורת הדורות, כי הלוא אז זה יראה כזלזול ברב [[עובדיה יוסף]] משום שדבריו של הרב יעקב חיים סופר מקיפים תיאור שלם ללא כל פגם עד שכל ראיה אחרת אינה מוצאת כבר את מקומה מולם ולכן הוא עורך תשובה שלמה כשכל מקור נמצא קולע אל המטרה בדימוי מוחלט ועם כל זאת המקורות הם רבים ואת כל התשובה הוא מביא כמכתב לרב ששאל מבלי לפרט את שמו של הרב משום כבודו ובכן בדרך זו נמצא הרב יעקב חיים סופר (השני) פותח את ראיותיו במילים '''"ידידי, באשר שאלת..."''' ובכך הוא משיב את ראייתו הברורה עם כל המקורות בדימוי מובהק ביותר למרבה הפלא. | חיבוריו של '''הרב יעקב חיים סופר''' לרוב הם בכמה מישורים, כמו עיונים בתורה ובמפרשים והיקשים שונים מדבר על דבר וכמו חקירה בהשקפה ובדרך המוסר, אך העולים על כולם הם ספריו בהלכה, הוא אינו משיב דבר מקופיא, הוא תמיד נמצא עונה תשובה צלולה, כנה וברורה ועם כל זאת- לא נחסרים הראיות המקיפות שהוא מביא לצדו ללא סרך של משהו שאינו נראה כראיה ברורה ומוחלטת, הוא לא מזכיר לעולם שכוונתו בדברים היא להשיב תשובה פשוטה לשאלה ששאל הרב עובדיה יוסף על משהו במסורת הדורות, כי הלוא אז זה יראה כזלזול ברב [[עובדיה יוסף]] משום שדבריו של הרב יעקב חיים סופר מקיפים תיאור שלם ללא כל פגם עד שכל ראיה אחרת אינה מוצאת כבר את מקומה מולם ולכן הוא עורך תשובה שלמה כשכל מקור נמצא קולע אל המטרה בדימוי מוחלט ועם כל זאת המקורות הם רבים ואת כל התשובה הוא מביא כמכתב לרב ששאל מבלי לפרט את שמו של הרב משום כבודו ובכן בדרך זו נמצא הרב יעקב חיים סופר (השני) פותח את ראיותיו במילים '''"ידידי, באשר שאלת..."''' ובכך הוא משיב את ראייתו הברורה עם כל המקורות בדימוי מובהק ביותר למרבה הפלא. | ||
תיאור בעניין הזהירות של הרב יעקב חיים סופר | תיאור בעניין הזהירות של הרב יעקב חיים סופר לשמור על כבודם של רבנים נוספים וכן עידוד בעניין דרכו שלא לשנות את המסורת מוצאים במכתבו של הרב [[יהודה שפירא]] ראש כולל "'''[[חזון איש]]'''" לרב יעקב חיים סופר (השני): | ||
''"אל איש האשכולות הגדי"ח סופר שיחי' לאוי"ט.'' | ''"אל איש האשכולות הגדי"ח סופר שיחי' לאוי"ט.'' | ||
כמו כן, כששמע על פרסום חדש בהחלטה על שינוי נוסחאות בתפילה מן המקובל במסורת- מסר עצמו לעודד את ציבור בני התורה שלא שינו ממסורתם בכל שעת כושר שהגיעה לידו<ref>בקונטרס "יוסף חיים" לאברך הרב יוסף חיים מזרחי נמצא מכתב שבח בו הגדיר את מצב הנוסחאות בתפילה כי "קימא לן שבכל מקום שיש רודפים- יש גם מצילים" כשכוונתו לציבור מצילי ה[[נוסח]] המקובל ב[[מסורת]].</ref>. | |||
==רשימת חיבוריו== | |||
==ספריו== | |||
*'''אוצר ישעך | |||
*'''אור משה | |||
*'''אור שלום | |||
*'''אות יעקב | |||
*'''אמרי יעקב | |||
*'''אמרי חיים | |||
*'''ברית יעקב | |||
*'''ברית יצחק | |||
*'''ברכי נפשי (2 חלקים) | |||
*'''ברכת יעקב | |||
*'''גדולה תשובה | |||
*'''דברי יעקב חיים (2 חלקים) | |||
*'''דרופתקי דאורייתא (3 חלקים) | |||
*'''הדר יעקב (6 חלקים) | |||
*'''וזאת ליהודה - טל חיים | |||
*'''ויחי יעקב | |||
*'''זכות יצחק (2 חלקים) | |||
*'''זיכרון משה | |||
*'''זרע חיים | |||
*'''חוקי רצונך (3 חלקים) | |||
*'''טוב להודות (3 חלקים) | |||
*'''טל חיים | |||
*'''יד סופר | |||
*'''יחי יוסף | |||
*'''ישועות חיים | |||
*'''כנסת חיים | |||
*'''כנסת יעקב | |||
*'''כרם יעקב | |||
*'''לך נאה להודות | |||
*'''מאמר חיים | |||
*'''מנוחת שלום (12 חלקים) | |||
*'''נר יהודה | |||
*'''נר חיים''' | |||
*'''עדות ביעקב (2 חלקים) | |||
*'''עוז יעקב | |||
*'''פרי טוב - יגדיל תורה א | |||
*'''פרי חיים | |||
*'''ציון יעקב | |||
*'''שובי השולמית (8 חלקים) | |||
*'''שלום יעקב | |||
*'''שם בצלאל | |||
*'''תוספת חיים | |||
*'''תורת יעקב''' (על ה[[תנ"ך]]) | |||
*'''תורת יעקב''' ([[בראשית]], [[ויקרא]] [[במדבר]]) | |||
*'''תפארת יצחק | |||
*'''תפארת חיים''' | |||
*'''תרנן לשוני''' | |||
*'''מגיד דבריו ליעקב''' - דרשות לשבועות, לפורים, לפסח לסוכות ולחנוכה (5 חלקים) | |||
==עדויות הקשורות לגאונותו המקיפה== | ==עדויות הקשורות לגאונותו המקיפה== | ||
מלבד שהרב יעקב חיים סופר ניחון בלב טוב אהבת הבריות במידות טובות ואורך רוח וסובלנות וגם הוריש תכונות אלו לשמונת בניו, '''שולט הוא בכל מכמני תורה כמונחים אצלו בכיסו בצורה שאין דוגמתה בדור כלל ואינה מצויה אף בדורות קודמים'''. אין שאלה שמגיעה אליו בהפתעה שלא נשלפת מפיו מיד תשובה כלפיה עם כל הראיות והמקורות. מול שיעור שמכינים מראש ואינו מוכיח לגדלות- ניצב הרב יעקב חיים סופר כאינו מוכן כלל ומשיב על כל שאלה ש[[תלמידי חכמים]] גדולים לא מצאו לה פתרון אחרי עיון רב. | |||
גם [[הרב יהושע כהן]] בעל הספר [[כרם יהושע]] שמפורסם וידוע לבקי עצום בכל הש"ס ומפרשיו על הדף ב[[מבחן סיכה]] מספר תוך כדי שיעוריו על הש"ס כי ידוע לו עד כמה הרב יעקב חיים סופר | גם [[הרב יהושע כהן]] בעל הספר [[כרם יהושע]] שמפורסם וידוע לבקי עצום בכל הש"ס ומפרשיו על הדף ב[[מבחן סיכה]] מספר תוך כדי שיעוריו על הש"ס כי ידוע לו עד כמה הרב יעקב חיים סופר הינו מבחינת '''"חד בדרא"''' בגאונות בכל קני מידה. | ||
[[הרב יהושע כהן]] סיפר על שאלה שנשאלה על כלל בש"ס אם ישנו. השאלה הופנתה לרב [[חיים קנייבסקי]] ולכל מחותניו והן [[הרב חיים קניבסקי]] והן מחותניו לא ידעו עליה מענה, לבסוף אמר אחד המחותנים לרב חיים קנייבסקי שכל שנשאר הוא לשאול על כך את '''הרב יעקב חיים סופר | [[הרב יהושע כהן]] סיפר על שאלה שנשאלה על כלל בש"ס אם ישנו. השאלה הופנתה לרב [[חיים קנייבסקי]] ולכל מחותניו והן [[הרב חיים קניבסקי]] והן מחותניו לא ידעו עליה מענה, לבסוף אמר אחד המחותנים לרב חיים קנייבסקי שכל שנשאר הוא לשאול על כך את '''הרב יעקב חיים סופר''' והדבר אכן נעשה, וכמובן, איך שהגיעה השאלה לאוזניו של הרב יעקב חיים סופר הוא שלף כי ה[[ש"ך]] (=[[שפתי כהן]]) כותב במפורש שיש כזה כלל בש"ס <ref>הרב יהושע כהן בשיעוריו ב"[[דף היומי]]" בישיבת "[[תורת חכם]]" שב[[רחוב אוהלי יוסף]] 18 [[ירושלים]]</ref>. | ||
ישנו פלא נוסף על הרב יעקב חיים סופר | ישנו פלא נוסף על הרב יעקב חיים סופר העובר בכל שכבות הציבור המתגורר קרוב לבית מגוריו בשאלה "אימתי הוא יושן" והפלא הזה נשאר משום שהעוברים על יד בית מגוריו מספרים כי גם ממש בעומק הלילה רואים את צל נענועיו בהתמדת הלימוד. | ||
==דרכו הפרטית== | ==דרכו הפרטית== | ||
אולם בהסכמתו, לרוב אינו מסתפק בכתיבת [[הסכמה]] בלבד, לרוב הוא גם מוסיף ומעלה במהירות רבה משא ומתן עיוני מרוב היקף ידיעותיו בכל מכמני תורה. | |||
הוא נודע כחכם ומפוקח מאוד אך עם טוב לב וותרנות ואורך רוח. | |||
מחמת מידת האמת הבוערת בו הוא שואג שאגות גדולות כ[[שאגת אריה דבי עילאי]] כשמלמד תורה ואומר מוסר ודבר השם של הקב"ה ברמה ובגאון ללא מורא. | |||
==הערכתו היוצאת מן הכלל בקרב גדולי ישראל== | ==הערכתו היוצאת מן הכלל בקרב גדולי ישראל== | ||
גם הרב [[יהודה צדקה]] ראש ישיבת "פורת יוסף" ורבם של רבים מגדולי ישראל כתב לרב יעקב חיים סופר | גם הרב [[יהודה צדקה]] ראש ישיבת "פורת יוסף" ורבם של רבים מגדולי ישראל כתב לרב יעקב חיים סופר בהמשך חייו<ref>מובא עם מכתבים נוספים מגדולי ישראל בפתיחה לספר "דברי יעקב חיים" ובעוד מספריו</ref>: | ||
''"באתי בשורות אלו להגיד אדם יושרו מר ניהו רבה נכד אחותי הצנועה מרת צלחה חנה ע"ה מזכה הרבים ומרביץ תורה לעדרים בתורתו שבכתב ושבע"פ '''מגדולי הדור והיחס אוצר בלום בתורה ויראת שמים הרב הגדול עצום ורב חריף ובקי נורא סיני בכל חדרי תורתנו הקדושה ועוקר הרים בסברה ישרה עד לאחת מהיושבים ראשונה בממשלת התורה וההוראה ואשר יראתו הטהורה קודמת לחכמתו הגאון המובהק רבי יעקב חיים סופר שליט"א ראש ישיבת [[כף החיים]] [[ירושלים]] [[ת"ו]] אשר זיכהו השי"ת במתנת שמים ממעל לחדש חידושים רבים אמיתיים ומקוריים נפלאים ומופלאים ביותר ישרים ומכוונים למרכז האמת''' בכל מקצועות תוה"ק משנתו קב ונקי קולע אל המטרה ולא יחטיא וביודעו ומכירו קאמינא שזה לי רבות בשנים שמכיר אני את הגאון הגדול הנז' שליט"א '''ובהרבה חדושי תורה השתעשעתי עמו ושמעתי ממנו וראיתי את כוחו הגדול בסברה ברורה וישרה זך השכל והרעיון בעיון ישר ועמוק ובבקיאות עצומה עד להפליא ואין ספק כי הן הן הפירות הנושרים מגודל רוב יגיעתו ועמלו בתורה ושקידתו העצומה בה ובהבטחת תורתנו הקדושה לעמלים בה באמת שיזכו לדברים הרבה וכאמרם בש"ס יבמות (קי"ז א') עה"פ כמים הפנים אל הפנים וזכה יקירי הגאון המחבר שליט"א ונתקיים בו דברי רבותינו זכרונם לברכה ב[[ש"ס]] סנהדרין (צ"ט ב') "נפש עמל עמלה לו" ואכן מקום גדול הניחו לו מן השמים להתגדר בו ולהראות נפלאות בתורתנו הקדושה בחידושי תורתו האמתיים היקרים מפז ופנינים אשר בטוב טעם ודעת והשכל נאמרים דבר דבור על אופניו בלשון צחה ובהסברה ברורה ונעימה ובטוחני שכל הוגה בם ימצא רוב טובה והנאה מרובה וכאשר יכול אני להעיד על עצמי שרבות עיינתי בחידושי תורתו הנכבדים והיקרים ונהניתי מהם למאד מאד ''''' | ''"באתי בשורות אלו להגיד אדם יושרו מר ניהו רבה נכד אחותי הצנועה מרת צלחה חנה ע"ה מזכה הרבים ומרביץ תורה לעדרים בתורתו שבכתב ושבע"פ '''מגדולי הדור והיחס אוצר בלום בתורה ויראת שמים הרב הגדול עצום ורב חריף ובקי נורא סיני בכל חדרי תורתנו הקדושה ועוקר הרים בסברה ישרה עד לאחת מהיושבים ראשונה בממשלת התורה וההוראה ואשר יראתו הטהורה קודמת לחכמתו הגאון המובהק רבי יעקב חיים סופר שליט"א ראש ישיבת [[כף החיים]] [[ירושלים]] [[ת"ו]] אשר זיכהו השי"ת במתנת שמים ממעל לחדש חידושים רבים אמיתיים ומקוריים נפלאים ומופלאים ביותר ישרים ומכוונים למרכז האמת''' בכל מקצועות תוה"ק משנתו קב ונקי קולע אל המטרה ולא יחטיא וביודעו ומכירו קאמינא שזה לי רבות בשנים שמכיר אני את הגאון הגדול הנז' שליט"א '''ובהרבה חדושי תורה השתעשעתי עמו ושמעתי ממנו וראיתי את כוחו הגדול בסברה ברורה וישרה זך השכל והרעיון בעיון ישר ועמוק ובבקיאות עצומה עד להפליא ואין ספק כי הן הן הפירות הנושרים מגודל רוב יגיעתו ועמלו בתורה ושקידתו העצומה בה ובהבטחת תורתנו הקדושה לעמלים בה באמת שיזכו לדברים הרבה וכאמרם בש"ס יבמות (קי"ז א') עה"פ כמים הפנים אל הפנים וזכה יקירי הגאון המחבר שליט"א ונתקיים בו דברי רבותינו זכרונם לברכה ב[[ש"ס]] סנהדרין (צ"ט ב') "נפש עמל עמלה לו" ואכן מקום גדול הניחו לו מן השמים להתגדר בו ולהראות נפלאות בתורתנו הקדושה בחידושי תורתו האמתיים היקרים מפז ופנינים אשר בטוב טעם ודעת והשכל נאמרים דבר דבור על אופניו בלשון צחה ובהסברה ברורה ונעימה ובטוחני שכל הוגה בם ימצא רוב טובה והנאה מרובה וכאשר יכול אני להעיד על עצמי שרבות עיינתי בחידושי תורתו הנכבדים והיקרים ונהניתי מהם למאד מאד ''''' | ||
==משפחה וחיים אישיים== | |||
== | |||
בזיווג ראשון נשא אשה תושבת בני ברק בשם שרה{{הערה|בת הרב רפאל הלל ממנהלי סמינר אור החיים בני ברק}} לתקופה קצרה מאד והתגרשו ללא בנים. | בזיווג ראשון נשא אשה תושבת בני ברק בשם שרה{{הערה|בת הרב רפאל הלל ממנהלי סמינר אור החיים בני ברק}} לתקופה קצרה מאד והתגרשו ללא בנים. | ||
בשנת תשל"ב נשא לאשה אשה מירושלים את חנה חנינא | בשנת תשל"ב נשא לאשה אשה מירושלים את האשה החשובה חנה חנינא אִירֶיין לבית אמזלאג{{הערה|בת הגביר הנכבד והפילנטרופ רבי יוסף אמזלאג יליד מרוקו ובערוב ימיו תושב צרפת}} וממנה 8 ילדיו זרע ברך השם. | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
גרסה אחרונה מ־06:23, 21 ביוני 2026
|
|
מורינו הרב יעקב חיים סופר (נולד ביום רביעי, ז' בטבת תש"ט 1948 או ז' בטבת תש"י, 1949) תלמיד חכם עצום, בעל מידות טובות ואהבת ישראל, ראש ישיבת כף החיים, פוסק, גאון אדיר ומחבר פורה, תלמיד ראשי ישיבת תפרח; הרב נחום לסמן, והרב יעקב פרידמן, ותלמיד ראשי ישיבת פורת יוסף; הרב בן ציון אבא שאול, והרב יהודה צדקה.
יחוסו[עריכה]
נולד בירושלים לרבי שלום סופר ששמו המלא רבי יצחק שלום סופר ולאמו שולה שולמית סופר (בת המקובל הרב יעקב מונסא). אביו הוא נכדו של רבי יעקב חיים סופר, מחבר הספר כף החיים, ועל שמו נקרא.
בשנת ה'תשל"ט הקים את הישיבה הגבוהה לבעלי תשובה "ישיבת כף החיים", על שם ספרו של אבי סבו. בישיבה קיים גם כולל, ובנוסף הוקמה מדרשיה לבנות טובות בשם מדרשיית עטרת בנות.
הרב יעקב חיים סופר הנו צאצא כאמור לרבי יעקב חיים סופר (הראשון) בעל החיבור המפורסם "כף החיים" ועומד בראשותה של ישיבת "כף החיים" אשר נקראת בשם זה על שם חיבורו של סביו הגדול רבי יעקב חיים סופר (הראשון).
ראשית חייו[עריכה]
בראשית חייו למד בישיבת "חורב" בירושלים וכשדודו אח זקינתו צלחה חנה (וגיס רבי משה סופר) הלא הוא רבי יהודה יהושע חיים צדקה הבחין ביכולתו וגודל התמדתו- הסיק שמוכשר הנו כדי לעבור לישיבת "תושיה" שביישוב תפרח שבנגב ועודדו לעבור וללמוד שם ואכן למד כשבע שנים בישיבת תושיה בתפרח, אצל הרב נחום לסמן והרב יעקב פרידמן.
בהיותו בן שש עשרה שנים ידע את כל ספר השדי חמד מאת הרב חיים חזקיה מדיני (המכונה החח"מ רב חצי האי קרים וראב"ד חברון) בעל פה כפי שסיפר זאת מורו ורבו הרב יעקב פרידמן בשיעורים ובועדים שלו בישיבת תפרח כמה פעמים, וגם ביקש מבניו שילכו בדרך זו להיות בקיאים בספר שדי חמד.
בעודו בן שמונה עשרה שנים בלבד ערך סיום על כל שו"ת הרשב"א על התלמוד בבלי כשהדוד שלו אח הסבתא צלחה חנה (אשת הסוחר החשוב איש הצדקה והחסד רבי משה סופר בן כף החיים) הרב יהודה צדקה מגדירו בתואר גאון ישראל. גדולי הדור הנוספים אז אמרו; שאין ספק שמה שכתב החזון אי"ש באגרותיו; הפשטות היא האמת והאמת היא הפשטות כוונתו הייתה להרב יעקב חיים סופר.
דרכו מול שואלי דבר[עריכה]
דרשותיו יורדות אל העם, הדיבור העז והרגוע שלו ביחד עם כך שקולו גבוה ואינו נצרך לכל כלי הגברה- קונה את הקהל לגווניו ואז הוא מחדיר את בדיחות הדעת המיוחדת שלו ללבבות השומעים הרבים וזהו הסוד בכך שיכולים היו להימצא בשיעוריו בבית כנסת בורכוב גדולי ירושלים מהדורות הקודמים, כדוגמת חכם ששון לוי ועוד, ולא פעם ופעמים לקראת סיום שיעורו בדקות האחרונות בבית כנסת בורכוב ישב בשיחתו ודרשתו לשמוע את שיעורו מרן הרב עובדיה יוסף לצד הבעלי בתים שהיו קמים כולם לכבודו, וזאת היות והרב עובדיה הגיע להחליף את השיעור של בנו הרב יעקב יוסף כשהיה חולה וכיו"ב במסירת שיעור בהלכה שהיה רגיל למסור אחרי דרשת הרב יעקב חיים סופר ביום שני אור לליל שלישי לצד בעלי בתים.
הדרשות הידועות שלו לקהל הרחב (מלבד שיעורי ה'יום יום' שלו בישיבת "כף החיים") נשמעים פעם בשבוע בישיבת חזון יעקב שבנשיאות הרב יעקב יוסף ושבבית הכנסת "ברוכוב" ובלילות שבת בישיבת "כף החיים" או בבית מגוריו בירושלם רחוב רבנו גרשום פינת רחוב ישראל אהרן פישל שיכון נוה צבי.
דרכו הכללית[עריכה]
מאידך, הרב יעקב חיים סופר במהותו אינו חובב של יחצ"נים, משמשים ונהגים אלא בגדר של 'דיעבד' ועד הרגע שהוא נתפס על ידי מחפש תשובה לשאלה סבוכה- הוא יכול להימצא הולך ברחוב לבדו.
הספקות בהקמת ישיבה[עריכה]
אפשר לראות את זה גם בכך שלרב סופר היתה בעבר ישיבה לבני תורה בשם "תורת יעקב" והיא נסגרה משתי סיבות: של כבוד תורה של ראש הישיבה ועוד מצוה שמסייעים לבחורים שיחזרו בתשובה מעליא וגם החזקת לימוד התורה ומוציא יקר מזולל ששכרו מרובה. והנני מברך את מעכ"ת ראש הישיבה שליט"א וחבר הרבנים חברים אשר מסורים מאד למצוה זו וכן את כל המסייעים בעדם שיתברכו בכל מילי דמיטב בחיים טובים ובהצלחה מרובה אמן. החותם לכבוד התורה ומצוותיה בן ציון אבא שאול"
חיבוריו 180 חיבורים הודפסו 100 ועוד 80 בכתב יד[עריכה]
חיבוריו של הרב יעקב חיים סופר לרוב הם בכמה מישורים, כמו עיונים בתורה ובמפרשים והיקשים שונים מדבר על דבר וכמו חקירה בהשקפה ובדרך המוסר, אך העולים על כולם הם ספריו בהלכה, הוא אינו משיב דבר מקופיא, הוא תמיד נמצא עונה תשובה צלולה, כנה וברורה ועם כל זאת- לא נחסרים הראיות המקיפות שהוא מביא לצדו ללא סרך של משהו שאינו נראה כראיה ברורה ומוחלטת, הוא לא מזכיר לעולם שכוונתו בדברים היא להשיב תשובה פשוטה לשאלה ששאל הרב עובדיה יוסף על משהו במסורת הדורות, כי הלוא אז זה יראה כזלזול ברב עובדיה יוסף משום שדבריו של הרב יעקב חיים סופר מקיפים תיאור שלם ללא כל פגם עד שכל ראיה אחרת אינה מוצאת כבר את מקומה מולם ולכן הוא עורך תשובה שלמה כשכל מקור נמצא קולע אל המטרה בדימוי מוחלט ועם כל זאת המקורות הם רבים ואת כל התשובה הוא מביא כמכתב לרב ששאל מבלי לפרט את שמו של הרב משום כבודו ובכן בדרך זו נמצא הרב יעקב חיים סופר (השני) פותח את ראיותיו במילים "ידידי, באשר שאלת..." ובכך הוא משיב את ראייתו הברורה עם כל המקורות בדימוי מובהק ביותר למרבה הפלא.
תיאור בעניין הזהירות של הרב יעקב חיים סופר לשמור על כבודם של רבנים נוספים וכן עידוד בעניין דרכו שלא לשנות את המסורת מוצאים במכתבו של הרב יהודה שפירא ראש כולל "חזון איש" לרב יעקב חיים סופר (השני):
"אל איש האשכולות הגדי"ח סופר שיחי' לאוי"ט. כמו כן, כששמע על פרסום חדש בהחלטה על שינוי נוסחאות בתפילה מן המקובל במסורת- מסר עצמו לעודד את ציבור בני התורה שלא שינו ממסורתם בכל שעת כושר שהגיעה לידו[1].
רשימת חיבוריו[עריכה]
ספריו[עריכה]
- אוצר ישעך
- אור משה
- אור שלום
- אות יעקב
- אמרי יעקב
- אמרי חיים
- ברית יעקב
- ברית יצחק
- ברכי נפשי (2 חלקים)
- ברכת יעקב
- גדולה תשובה
- דברי יעקב חיים (2 חלקים)
- דרופתקי דאורייתא (3 חלקים)
- הדר יעקב (6 חלקים)
- וזאת ליהודה - טל חיים
- ויחי יעקב
- זכות יצחק (2 חלקים)
- זיכרון משה
- זרע חיים
- חוקי רצונך (3 חלקים)
- טוב להודות (3 חלקים)
- טל חיים
- יד סופר
- יחי יוסף
- ישועות חיים
- כנסת חיים
- כנסת יעקב
- כרם יעקב
- לך נאה להודות
- מאמר חיים
- מנוחת שלום (12 חלקים)
- נר יהודה
- נר חיים
- עדות ביעקב (2 חלקים)
- עוז יעקב
- פרי טוב - יגדיל תורה א
- פרי חיים
- ציון יעקב
- שובי השולמית (8 חלקים)
- שלום יעקב
- שם בצלאל
- תוספת חיים
- תורת יעקב (על התנ"ך)
- תורת יעקב (בראשית, ויקרא במדבר)
- תפארת יצחק
- תפארת חיים
- תרנן לשוני
- מגיד דבריו ליעקב - דרשות לשבועות, לפורים, לפסח לסוכות ולחנוכה (5 חלקים)
עדויות הקשורות לגאונותו המקיפה[עריכה]
מלבד שהרב יעקב חיים סופר ניחון בלב טוב אהבת הבריות במידות טובות ואורך רוח וסובלנות וגם הוריש תכונות אלו לשמונת בניו, שולט הוא בכל מכמני תורה כמונחים אצלו בכיסו בצורה שאין דוגמתה בדור כלל ואינה מצויה אף בדורות קודמים. אין שאלה שמגיעה אליו בהפתעה שלא נשלפת מפיו מיד תשובה כלפיה עם כל הראיות והמקורות. מול שיעור שמכינים מראש ואינו מוכיח לגדלות- ניצב הרב יעקב חיים סופר כאינו מוכן כלל ומשיב על כל שאלה שתלמידי חכמים גדולים לא מצאו לה פתרון אחרי עיון רב.
גם הרב יהושע כהן בעל הספר כרם יהושע שמפורסם וידוע לבקי עצום בכל הש"ס ומפרשיו על הדף במבחן סיכה מספר תוך כדי שיעוריו על הש"ס כי ידוע לו עד כמה הרב יעקב חיים סופר הינו מבחינת "חד בדרא" בגאונות בכל קני מידה.
הרב יהושע כהן סיפר על שאלה שנשאלה על כלל בש"ס אם ישנו. השאלה הופנתה לרב חיים קנייבסקי ולכל מחותניו והן הרב חיים קניבסקי והן מחותניו לא ידעו עליה מענה, לבסוף אמר אחד המחותנים לרב חיים קנייבסקי שכל שנשאר הוא לשאול על כך את הרב יעקב חיים סופר והדבר אכן נעשה, וכמובן, איך שהגיעה השאלה לאוזניו של הרב יעקב חיים סופר הוא שלף כי הש"ך (=שפתי כהן) כותב במפורש שיש כזה כלל בש"ס [2].
ישנו פלא נוסף על הרב יעקב חיים סופר העובר בכל שכבות הציבור המתגורר קרוב לבית מגוריו בשאלה "אימתי הוא יושן" והפלא הזה נשאר משום שהעוברים על יד בית מגוריו מספרים כי גם ממש בעומק הלילה רואים את צל נענועיו בהתמדת הלימוד.
דרכו הפרטית[עריכה]
אולם בהסכמתו, לרוב אינו מסתפק בכתיבת הסכמה בלבד, לרוב הוא גם מוסיף ומעלה במהירות רבה משא ומתן עיוני מרוב היקף ידיעותיו בכל מכמני תורה.
הוא נודע כחכם ומפוקח מאוד אך עם טוב לב וותרנות ואורך רוח.
מחמת מידת האמת הבוערת בו הוא שואג שאגות גדולות כשאגת אריה דבי עילאי כשמלמד תורה ואומר מוסר ודבר השם של הקב"ה ברמה ובגאון ללא מורא.
הערכתו היוצאת מן הכלל בקרב גדולי ישראל[עריכה]
גם הרב יהודה צדקה ראש ישיבת "פורת יוסף" ורבם של רבים מגדולי ישראל כתב לרב יעקב חיים סופר בהמשך חייו[3]:
"באתי בשורות אלו להגיד אדם יושרו מר ניהו רבה נכד אחותי הצנועה מרת צלחה חנה ע"ה מזכה הרבים ומרביץ תורה לעדרים בתורתו שבכתב ושבע"פ מגדולי הדור והיחס אוצר בלום בתורה ויראת שמים הרב הגדול עצום ורב חריף ובקי נורא סיני בכל חדרי תורתנו הקדושה ועוקר הרים בסברה ישרה עד לאחת מהיושבים ראשונה בממשלת התורה וההוראה ואשר יראתו הטהורה קודמת לחכמתו הגאון המובהק רבי יעקב חיים סופר שליט"א ראש ישיבת כף החיים ירושלים ת"ו אשר זיכהו השי"ת במתנת שמים ממעל לחדש חידושים רבים אמיתיים ומקוריים נפלאים ומופלאים ביותר ישרים ומכוונים למרכז האמת בכל מקצועות תוה"ק משנתו קב ונקי קולע אל המטרה ולא יחטיא וביודעו ומכירו קאמינא שזה לי רבות בשנים שמכיר אני את הגאון הגדול הנז' שליט"א ובהרבה חדושי תורה השתעשעתי עמו ושמעתי ממנו וראיתי את כוחו הגדול בסברה ברורה וישרה זך השכל והרעיון בעיון ישר ועמוק ובבקיאות עצומה עד להפליא ואין ספק כי הן הן הפירות הנושרים מגודל רוב יגיעתו ועמלו בתורה ושקידתו העצומה בה ובהבטחת תורתנו הקדושה לעמלים בה באמת שיזכו לדברים הרבה וכאמרם בש"ס יבמות (קי"ז א') עה"פ כמים הפנים אל הפנים וזכה יקירי הגאון המחבר שליט"א ונתקיים בו דברי רבותינו זכרונם לברכה בש"ס סנהדרין (צ"ט ב') "נפש עמל עמלה לו" ואכן מקום גדול הניחו לו מן השמים להתגדר בו ולהראות נפלאות בתורתנו הקדושה בחידושי תורתו האמתיים היקרים מפז ופנינים אשר בטוב טעם ודעת והשכל נאמרים דבר דבור על אופניו בלשון צחה ובהסברה ברורה ונעימה ובטוחני שכל הוגה בם ימצא רוב טובה והנאה מרובה וכאשר יכול אני להעיד על עצמי שרבות עיינתי בחידושי תורתו הנכבדים והיקרים ונהניתי מהם למאד מאד
משפחה וחיים אישיים[עריכה]
בזיווג ראשון נשא אשה תושבת בני ברק בשם שרה[4] לתקופה קצרה מאד והתגרשו ללא בנים. בשנת תשל"ב נשא לאשה אשה מירושלים את האשה החשובה חנה חנינא אִירֶיין לבית אמזלאג[5] וממנה 8 ילדיו זרע ברך השם.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ↑ בקונטרס "יוסף חיים" לאברך הרב יוסף חיים מזרחי נמצא מכתב שבח בו הגדיר את מצב הנוסחאות בתפילה כי "קימא לן שבכל מקום שיש רודפים- יש גם מצילים" כשכוונתו לציבור מצילי הנוסח המקובל במסורת.
- ↑ הרב יהושע כהן בשיעוריו ב"דף היומי" בישיבת "תורת חכם" שברחוב אוהלי יוסף 18 ירושלים
- ↑ מובא עם מכתבים נוספים מגדולי ישראל בפתיחה לספר "דברי יעקב חיים" ובעוד מספריו
- ↑ בת הרב רפאל הלל ממנהלי סמינר אור החיים בני ברק
- ↑ בת הגביר הנכבד והפילנטרופ רבי יוסף אמזלאג יליד מרוקו ובערוב ימיו תושב צרפת