שלוש השבועות: הבדלים בין גרסאות בדף

שלוש שבועות שהשביע הקב"ה את ישראל והאומות לגבי הגלות והעליה לארץ ישראל. ואלו הן: שלא לעלות בחומה, שלא לדחוק את הקץ, שלא למרוד באומות.

המקור בתלמוד

המקור הוא בגמרא (מסכת כתובות קיא, א) האומרת: "לכדרבי יוסי ברבי חנינא דאמר: ג' שבועות הללו למה? אחת שלא יעלו ישראל בחומה, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי ...לכדרבי לוי דאמר: שש שבועות הללו למה? תלתא (שלושה) - הני דאמרן (אותם שאמרנו), אינך (האחרים) - שלא יגלו את הקץ, ושלא ירחקו את הקץ, ושלא יגלו הסוד לעובדי כוכבים. "בצבאות או באילות השדה" - אמר רבי אלעזר: אמר להם הקב"ה לישראל: אם אתם מקיימין את השבועה - מוטב, ואם לאו - אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה".

המדרש דורש את לשון השבועה שנאמר בשיר השירים "השבעתי אתכם בנות ירושלים אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ".

הרחבת ביאור השבועות

1. שלא יעלו בחומה

במסכת כתובות (קיא, א) מופיעה פרשנות לפסוקים מסוימים ב'שיר השירים', על פיה נשבעו בני ישראל לקב"ה ש"לא יעלו בחומה", כלומר - שלא יעלו לארץ בכח, בדרך הטבע, נגד רצונן של אומות העולם, אלא יחכו שהקב"ה ישלח את משיחו וישיב את ישראל לארץ. על פי דברי אגדה אלו, לאורך הגלות היו פוסקים חשובים שאסרו לעלות לארץ. מנגד, היו גם פוסקים חשובים שאמרו שאין בדברים אלו כדי למנוע את מצוות יישוב הארץ, ושבועה זו איננה הלכה למעשה.

2. שלא ימרדו באומות העולם

ערך מורחב - התגרות באומות

3. שלא ידחקו את הקץ

ערך מורחב - דחיקת הקץ

במהות שבועה זו ועניינה נחלקו רבותינו. יש שפירשו: שלא ידחקו את קץ הגאולה על ידי העמדת משיחי שקר למיניהם; ויש שפירשו: שלא ירבו בתחנונים יותר מדי על קירוב קץ הגאולה.

בביאור שיטה זו - האחרונה - נחלקו הדעות: יש שביארוה כפשוטה, שאין רצון הבורא שיבוא המשיח קודם זמנו ואף לא על ידי תפילה מרובה. וכן מצינו שלא ניתנה רשות לאליהו הנביא להעמיד את שלושת האבות גם יחד, מחשש שמא שלשתם יחדיו ירבו בתפילה ויביאו את המשיח קודם זמנו. לעומתם מבארים אחרים, שאין בכוונת שיטה זו להטיל איסור על תפילה מרובה, אלא על חריגה מתחום התפילה הטהורה, דוגמת יוסף דיליריינא, אשר פעל בשמות הקדושים, תעניות וטבילות, כדי להביא את הגאולה, ולבסוף נכשל במעשיו ויצא לכפירה. לדעתם, כל המרבה בתפילות ותחנונים על קירוב קץ הגאולה הרי זה משובח.

הגאון רבי הלל מקולמייא בספרו "אבקת רוכל" (חלק ב כלל ט) כותב, שאף אם מהות השבועה היא אכן שלא ירבו בתחנונים יותר מדי על קירוב הקץ, מכל מקום "לעת עתה נשתנה הזמן, ולא לבד שמותר להרבות בתחנונים עבור הגאולה, אלא גם מצוה לקרוא אל ה' בחזקה שימהר לגאלינו". לדעת ה"מנחת אלעזר", שיטה זו - המטילה איסור על ריבוי תפילות ותחנונים - "אינה להלכה ולא עיקר כלל".

דיון הסוגיא

היחס למשמעותן של שלושת השבועות בדורות האחרונים נובע מהגישה כלפי התקופה: הנוקטים בגישה שהתקופה היא גלות מוחלטת – מתייחסים לשלושת השבועות כנוגעות גם לדורות האחרונים, וזאת מפני שהן נאמרו לכל תקופת הגלות עד לגאולה.

ומאידך, הנוקטים בגישה שהתקופה היא אתחלתא דגאולה, או בגישה שהיא תקופת ביניים שיש בה גם ממדים של גלות וגם ממדים של אתחלתא דגאולה [כגון הרב אריה שפירא בספרו אחרית כראשית] – אינם מתייחסים לשלושת השבועות כנוגעות לדורות האחרונים וזאת מכיוון שהן נאמרו רק לתקופת הגלות, כלשון הפסוק "עַד שֶׁתֶּחְפָּץ".

דעת התומכים בציונות

ישנם כמה הסברים מדוע עולים לארץ ישראל חרף השבועה "שלא יעלו כחומה":

• כשניתן רשיון מאומות העולם לעליה לארץ, אין יותר שבועה. (רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב- ה"אבני נזר", רבי מאיר שמחה הכהן מדוינסק- ה"אור שמח", מהרש"א, הרב אברהם יעלין- ה"ארך אפיים", הרב מנחם מנדל כשר, רבי מאיר יחיאל הלוי האלשטוק, הרב נתן צבי פרידמן- ה"נצר מטעי", הרב ישכר שלמה טייכטל- ה"אם הבנים שמחה", רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין, הרב חיים דוד חזן- הראשון לציון, הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג ועוד).
• אומות העולם הפרו את שבועתם, ולכן גם כלפי ישראל השבועה כבר לא חלה. (רבי שלמה קלוגר, רבי הלל מקולומאייה, הרב פרידמן, הרב מאיר כהנא ועוד[דרוש מקור]).
• עליה בצורה הדרגתית אינה נחשבת כחומה. (רשב"ש, הרב יעלין, הרב יונה דב בלומברג, הרב מאיר בלומנפלד ועוד).
• אסור לעלות רק מבבל , אבל לא משאר הארצות. (רבי פנחס בעל ה"הפלאה" ועוד).
• החומה תקפה לאלף שנה בלבד. (רבי חיים ויטאל, הרב עובדיה הדאיה, הרב מרדכי עטיה ועוד).
• השבועה ההיא רק על עליה על מנת לבנות את בית המקדש. ([[הגר"א] [דרוש מקור]] ועוד)
• כשבני ישראל תקיפים לעלות לארץ ישראל, בטלה השבועה. (רבי מרדכי יוסף מאיז'ביצא- "מי השילוח"[דרוש מקור] ועוד[דרוש מקור]).
• כבר בגמרא השבועות שנויות במחלוקת, שבמסכת יומא אומר ריש לקיש שהוא שונא את אנשי בבל שלא עלו לארץ בימי עזרא, מכאן שהוא לא הסכים עם רבי זירא שאמר את ענין השבועות. (רבי יהושע פלק- הפני יהושע, הרב מרדכי אליאשברג, הרב עטייה ועוד).
• רבי זירא חזר בו, שכן במדרש שיר השירים רבה מסופר שהוא הודה שאילו עלו ישראל לא היה נחרב הבית. (הרב שרגא פייבל פרנק, הרב מרדכי עטייה ועוד).
• רק בעל "מגילת אסתר" על ספר המצוות לרמב"ם פוסק אותן להלכה, אולם כל שאר הפוסקים חולקים עליו- ובראשם הרמב"ן. (הרצי"ה קוק, הרב טייכטל, הרב יעלין, רבי יהושע מקוטנא, הרב בלומברג, ועוד רבים).
• השבועות הן אגדה ולא הלכה. (הרצי"ה קוק, הפני יהושע, הרמב"ם, אבני נזר, הרב כשר, הרב שאול ישראלי ועוד).
• השבועות הן מעין גזרות משמים, אך לא איסור מעשי, כביכול חומה המונעת מישראל לעלות לארץ. (מהר"ל מפראג, הרב כשר, הרב ישראלי, ומשמע כך מהריב"ש, רשב"ש, רבי ישראל משקלוב- ה"פאת השולחן" ועוד).
• ה"חומה" בטלה כאשר יש סימן לפקידה מאת ה'. ישנם כמה הסברים מהי אותה פקידה:
  • רשיון אומות העולם הוא פקידה. (הגר"א ועוד).
  • התעוררות עם ישראל לשוב לארץ ישראל, נקראת פקידה. (הרב טייכטל ועוד)
  • התגלות סימני הקץ המגולה הם פקידה.
  • הזוועות שהיו בגלות הינן פקידה.
  • הופעת הגר"א בעולם היא פקידה, שכן הוא ניצוץ מנשמת משיח בן יוסף. (הרב שרגא פייבל פרנק).

דעת המתנגדים לציונות

המהר"ל מפראג (נצח ישראל פרק כ"ד) מסביר שהגלות היא נגד טבע העולם, ולפיכך היה צריך לעגן אותה בשבועות, כי אחרת היה עם ישראל באופן טבעי חוזר מעצמו לארץ, או שהגויים היו מכלים אותו, אבל השבועות יוצרות הכרח במציאות להשאיר כך את המצב הלא-נורמלי של ישראל בגלות.

שלוש השבועות משמשים מקור למתנגדי הציונות ולעליה לארץ ישראל, שטוענים שבכך עוברים על השבועות שלא לעלות בחומה, שלא למרוד באומות ושלא לדחוק את הקץ. מי שערך ספר שמקיף סוגיא זו הינו האדמו"ר מסאטמר, רבי יואל טייטלבוים, שאף כתב על כך מאמר בספרו "ויואל משה". הוא אף מסביר בכך את הסיבה לשואה, שכן בהמשך הגמרא שם דורשת הגמרא כי אם עמ"י לא יקבל את השבועה, ה' יתיר את בשרם כצבאות וכאיילות השדה.

השבועה – לא להרחיק את הקץ

• הגמ' בסוגיה הנ''ל מביאה את דעת לוי הסובר שיש שבועה נוספת: "שלא ירחיקו את הקץ", דהיינו להימנע ממעשים שיגרמו לגאולה להתרחק. על אלו מעשים הכוונה? מסבירים המפרשים^[1] לאי עליה לארץ ישראל לאחר שרואים שה' חפץ בעלייתנו. כמבואר בגמ'^[2] שמעשים אלו דוחים את הגאולה.
• יש שלמדו שמחמת שעברו על השבועה הזו, ולא עלו לא''י בזמן שהשגחה העליונה פתחה את השערים והראתה בחוש שה' חפץ שנעלה, קרתה השואה האיומה כמו שנאמר שם "אם אתם מקיימין את השבועה מוטב ואם לאו אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה"^[3].

ראו גם

• התגרות באומות
• דחיקת הקץ

לקריאה נוספת

• נפש עדה-בירורים בענין השבועות.
• הרב שלמה אבינר, שלא יעלו בחומה (לרוב מצורף לספר "הלכות משיח לרמב"ם").
• הרב ישכר שלמה טייכטל, אם הבנים שמחה
• רבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר, ויואל משה - מאמר ג' השבועות.
• הרב ש. הכהן וינגרטן, השבעתי אתכם
• הרב צבי יהודה הכהן קוק, בענין החומה בכללה (אגרת), מתוך : "דגל ירושלים- בטאונה התורני של ישיבת ירושלים לצעירים, חלק ז' ירושלים תש"ע, עמ' 53-54.
• ילקוט השבעתי אתכם - ליקוט של ראשונים ואחרונים בסוגיית שלש השבועות
• הרב מנחם מנדל כשר, דעת תורה על השבועה שלא יעלו ישראל בחומה לא"י
• קישורים לספרים הדנים בג' השבועות מצד המתנגדים לציונות, מתוך האתר נטרונא, דעת תורה על השבועות שלא יעלו ישראל בחומה לא"י
• הרב יעקב זיסברג, עצמאות "ישראל בארצו - מצווה או עצה?"
• יצחק קראוס, שלוש השבועות כיסוד משנתו האנטי ציונית של ר' יואל טייטלבוים
• אפס בלתך גואלנו, בהוצאת נטרונא
• שלוש השבועות בזמננו, מאמר בבלוג 'גדולת מרן הגאון ראי"ה קוק זצוק"ל'
• הרב אהרן רוזנברג, משכנות הרועים - ילקוט השלש שבועות
• הרב אריה יונה, לכו נרננה
• תורת הגלות הוצאת אור האמונה

הערות שוליים