שיחת דרשני:ברכת הלבנה

ברצוני להעיר 2 הערות על הערך הנאה

1. 1

תיקון טעות דפוס: כתבת הב"י הביא את שיטת מהר"י מג'יקטיליא הפוסק על פי הקבלה שניתן לברך על הלבנה עד שבעה ימים מתחילת החודש. הב"ח הקשה על שיטה זו ממחל' האמוראים לעיל בה סובר רב יהודה שניתן לברך עד שבעה ימים מתחילת החודש וברור שלא סבר שניתן לברך רק לאחר 7 ימים. ואף נהדרעי החולקים עליו, דנים רק על סוף זמן הברכה ולא משמע שחולקים על תחילת זמן הברכה. וכוונתך ל משבעה ימים מתחילת החודש.

1. 2

הארה: כתבת הרמב"ם פסק שניתן לברך על הלבנה מתחילת החודש ועד לט"ז בו. לכאורה יש להקשות על פסקו- כיצד יסביר את הברייתא במסכת סופרים המסבירה שיש לברך בביסום? הרי אם יסביר כשיטת ר' יונה היה עליו לפסוק שיש לחכות שלושה ימים עד שהלבנה תתבסם, ואם גרס כב"י, מדוע לא הזכיר את הדין שיש לברך על הלבנה במוצאי שבתות ויו"ט? לכן נראה שהרמב"ם כלל לא חשש לברייתא במסכת סופרים ופסק כדברי הגמ' שלא התייחסה כלל לתחילת זמן הברכה ומשמע ממנה שיש לברך מתחילת החודש. בלשון הרמב"ם נראה ברור שסמך על דברי רבי יוחנן, שכל המקדש את החודש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה, ומשמע שלא כדעת המסכת סופרים שיש להמתין עד שתתבשם (כגירסת רב"י) אלא יש לקדש מיד, ואמנם כתב שמי שלא קידש מיד בזמנו יכול לקדש למחרת וכו' אך אינו כמקבל פני שכינה.

שלום רב!
שמחים לראות את הערותיך. את ההערה הראשונה שינינו, ואכן זו הייתה הכוונה וכוונה שהדבר לא נכתב מספיק ברור.

לגבי ההערה השניה לא הבנו למה הכוונה- הרי גם בערך עצמו נאמר שהרמב"ם לא פסק כשיטת המסכת סופרים? נשמח אם תוכל להבהיר את דבריך. בברכת התורה, --Wikiboss (שיחה) 15:33, 20 באפריל 2020 (UTC)

תודה! בקשר להערה הראשונה משום מה השינוי אצלי לא התעדכן. ההערה השניה היא רק תוספת על הנאמר שהרמב"ם אכן לא פסק כמס' סופרים מחמת דברי הגמ', וציינתי מקור לכך בדברי הגמ'. ייש"כ --David (שיחה) 17:00, 20 באפריל 2020 (UTC)

חיוב ברכת הלבנה[עריכה]

ברצוני להעיר על מה שנכתב כי יש מחלוקת בין הנו"ב למהרש"ק אם יש חיוב ברכת לבנה - ובכן אין מהרש"ק כזה להיפך במהרש"ק ג"כ מוכח שיש חיוב הוא רק דן שאי"ז מצווה העומדת כעת לפניו אשמח למענה בעניין בהקדם כיון שאני כותב מאמר בנושא. נסיך (שיחה) 14:54, 8 באפריל 2021 (IDT)