שיחה:האיש קודם לאשה להחיות

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קדימויות בכלל הזה:[עריכה]

  • נראה פשוט שיש להקדים הצלת שתי נשים להצלת איש אחד.
  • נראה פשוט שבהצלת נכרים אין עקרון של הקדמת איש לאשה. זה משום שיסוד דין זה אינו משום שנשים פחותות מגברים, אלא מתוך כבוד למצוות, שקיימות בחובת הגוף על האנשים.
  • נראה פשוט שיהודייה קודמת לנכרי גבר להחיות.
  • יש לחקור האם יסוד דין הקדמת איש לאשה להחיות הוא משום א) כבוד המצוות - שבזה שמקדים את האיש משום שהוא מקודש בכך שהוא חייב ביותר מצוות, הרי שהקדמה זו מראה כבוד למצוות, והאיש אינו הנושא אלא המצוות הן הנושא, או ב) שמשום הוא חייב במצוות הוא מקבל זכות "חלף עבודתו" שבמקרה של הצלת חיים הוא יקדם.או שהוא ג) משום שעם ישראל זקוק לאדם שמחוייב במצוות, ומסוג דין חכם קודם לעם הארץ להחיות. נראה פשוט מתוך הסוגיה שהצד הראשון הוא הנכון. זאת מתוך כמה נקודות: א. גם כאשר אינו מקיים את כל המצוות מתוך אונס, משמע מסתימת המשנה והגמרא שיש להקדימו. ב. אשה קודמת לאיש לכסות ולמזון, ואילו היה זה זכות לו הרי שצורך האשה במזון ובכסות לא היתה קודמת. ג. הדימוי לשאר ענינים שבהם קיים כלל זה, כגון הקדמת דם חטאת לדם עולה, או הקדמת אמורי עולה לאמורי חטאת מראה שאין זה "שכר חלף עבודתם" אלא כבוד המצווה.
  • יש לעיין אם אדם רוצה להציל אשה מסויימת לפני הצלת איש, לדוגמה משום שהוא מכיר אותה, והאיש זר לו, האם הוא מחוייב להקדים את האיש, או שרק כאשר מצד המציל אין עדיפות בהצלת אחד מהם קודם, אז חל העיקרון של "האיש קודם לאשה להחיות".
  • יש לעיין, במסגרת של מדינה, שיש בה גופים שאמונים על הצלת חיים, ומקבלים תקציב ציבורי לכך, האם גם שם קיים העיקרון של "האיש קודם להחיות". ומקום ההתלבטות בזה הוא שכיון שהכסף שייך לציבור ממילא גם האשה שנמצאת במצב של סכנה שותפה בממון זה, ומצד עצמה אינה חייבת להקדים את האיש להצלה, שכל אשר לאיש יתן בעד נפשו, ורשאית היא להציל את נפשה קודם לאיש, וממילא כל מה שנוגע לממון הציבור, לא תהיה הקדמה זו.
  • יש לעיין אם הכלל של עניי עירך קודמין שייך גם לגבי הקדמת איש לאשה להחיות - האם נאמר שיש להקדים אשה בת עירו של המציל על פני איש שאינו בין עירו של המציל. וצ"ע.


Shyk (שיחה) 23:07, 3 באפריל 2018 (MSK)