פרשני:שולחן ערוך הרב:אורח חיים מהדורא תניינא ד א

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך הרב:אורח חיים מהדורא תניינא ד א מתקנת חכמים ליטול ידיים בבוקר ולברך. נאמרו שני טעמים בתקנה. א-משום ניקיון ידיים לתפילה שהידיים נגעו בלילה במקומות מטונפים. ואם אין לו מים ישתמש בכל דבר המנקה, ומצווה לחזר אחר מים עד מיל ואפ' אם צריך לחזור לאחריו. ומברכים על הנטילה. אבל לת"ת ולשאר ברכות והזכרות ה' (חוץ משמע ותפלה) לא צריך לחזר אחר מים ולא יברך על הנט"י. ולפי סברא זו דיני נט"י למנחה וערבית הם כמו לשחרית ולכן יברך (אם ידו מטונפות). ב-ע"פ הזוהר הטעם הוא משום רוח רעה. ולכן מברך רק על נט"י של שחרית. וכן נהגו. מ"מ נהגו לחזר למים מיל גם למנחה וערבית, ואין לברך. במנחה וערבית לא צריך ליטול מכלי אלא אפשר לשכשך אפ' בכלי שבור או קרקע ואפ' אין בהם רביעית ואפ' לא כשרים לנט"י לסעודה. וייטול עד חיבור אצבעות ליד, וכיון שיש סברא שצריך גם את כף היד יקח מים בידו וישפשף.