פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה ת ב

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה ת ב

סעיף ב – התייאשו מלבקש את המת בשבת[עריכה]

יאוש בשבת[עריכה]

ירושלמי מועד קטן פרק ג ה"ה דף פב טור א[עריכה]

תני כן: הרי מי שגררתו חיה מאימתי מונין לו? משנתייאשו מלבקש.


  • וכ"פ השו"ע ע"פ המרדכי: "גררתו חיה או הרגוהו לסטים, ובשבת נתייאש מלבקש, כיון דדברים שבצינעא נוהג בשבת עולה לו ליום אחד".

יום ל' לאבלותו שחל בשבת[עריכה]

ירושלמי מועד קטן פרק ג ה"ה, דף פב טור ב[עריכה]

א"ר חלבו רב חונה בשם רב... מעתה אפילו חל יום שלשים שלו להיות בשבת – מגלח ערב שבת?! {משמע שאסור}


  • וכ"פ הרמ"א ע"פ הגה"מ: "אם פגע יום ל' של אבלות בשבת ויום כ"ט בערב שבת – מותר לו לרחוץ בערב שבת, אף במקומות שנוהגין שלא לרחוץ כל שלשים, דהואיל ומדינא שרי לאחר שבעה[1], אלא שנהגו להחמיר כל ל', בכהאי גוונא שרי משום כבוד שבת. וה"ה כל כיוצא בזה, כגון: לחזור אל מקומו בליל שבת, וללבוש בגדי שבת, דהא נמי אינו אלא מנהג בעלמא (כמו שנתבאר לעיל סי' שפט וסי' שצ); ואע"פ שיש לחלק בין רחיצה שאסורה בשבת ובין דברים אלו שאפשר לו לעשות בשבת, מ"מ אין נ"ל לחלק בכך".

  • והוסיף בדר"מ (ס"ק ד) ע"פ הגה"מ: "אבל אסור לו לגלח עד אחר השבת, דרחיצה כיוון שאינו אלא מנהג בעלמא, ואינו לא מד"ת ולא מדברי סופרים, לפיכך מותר ברחיצה לכבוד שבת היכא דאנוס הוא".

  • האם מותר לקצוץ ציפורניו בכלי בערב שבת, כשחל השלושים בשבת: (פת"ש ס"ק ו, פנ"ב סי' יט סעיף יד)
  • פנים מאירות וערוה"ש – אסור.

  • שו"ת תשואת חן, שו"ת זרע אמת ומסגרת השלחן – מותר.

    • הכרעה: גשה"ח (פכ"א יא, ז) פסק שמותר לקצוץ את ציפורניו בכלי בערב שבת אם הן ארוכות.

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים[עריכה]

  1. וכתב הב"י, שאנו נוהגים להתיר רחיצה לאחר שבעה (ולכן לא כתב דין זה בשו"ע).