פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה תב ח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ח – רגל למי שלא נהג אבלות[עריכה]
- שמע שמת לו מת אחר הרגל, האם ניתן להחשיב את הרגל כשבעה ימים לעניין מניין השלושים: (ב"י)
יש אומרים (הובא ברז"ה) – כן, ונחשב כשמועה רחוקה, משום שהוי ספק אבלות, וקי"ל הלכה כמיקל באבל.
רז"ה והרמב"ן – לא, ונחשב כשמועה קרובה, שאין מסתבר שיעלה הרגל למי שלא באה לו עדיין שמועת המת.
- הכרעה: השו"ע פסק כרז"ה וסיעתו: "עשרה ימים אחר חג הסכות, שמע שמת לו מת בערב החג, אע"פ שאם נמנה שעה אחת לפני החג ז', ו-ז' ימי החג, ויום שמיני עצרת (הרי) כ"א, ו-י' ימים אחרים הרי ל"א, אין לזה דין שמועה רחוקה, אלא דין שמועה קרובה, שאין הרגל עולה למי שלא נהג אבלות קודם לו כלל; וכ"ש למי שלא היה יודע שמת לו מת".
- אך בחזו"ע (ח"ג הל' ה עמ' קנג) כתב שהמורה להקל בזה יש לו על מי שיסמוך כיון שהמאירי העיד שרוב המפרשים מסכימים להקל, וקי"ל שהלכה כדברי המיקל באבל.
כתבו הש"ך (ס"ק ה) והט"ז (ס"ק ו) ע"פ הב"ח והדרישה בשם הרש"ל, שהיום הקובע לעניין השמועה (אם היא קרובה או רחוקה), הוא יום המיתה ולא יום הקבורה. שרק לעניין אבלות שמתחילה מסתימת הגולל, הולכים אחר יום הקבורה.[1]
שמועה קרובה ברה"ש, יו"כ או עצרת – עיין לעיל סי' שצט סע' י.[עריכה]
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
וכתב נקודת הכסף (ד"ה וכתבו הב"ח) שאין זה מוכרח שהרי הרש"ל הוציא כן מדברי ר' ירוחם ופוסקים, והרי ר' ירוחם גופיה כתב להדיא בדין זה להפך, שמונים מיום הקבורה. ונשאר בצ"ע.