פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שצג ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד – שינוי מקום[עריכה]
שינוי מקום מושבו בביה"כ[עריכה]
- האם אבל צריך לשנות מקומו בשבת הראשונה שהוא מגיע לביה"כ: (ב"י, ש"ך ס"ק ז, ברכי יוסף ס"ק ב, גליון מהרש"א)
נימוק"י ורדב"ז (סי' תרסב) – האבל צריך לשנות את מקומו בביה"כ.
ב"י – האבל לא ישנה את מקומו בשבת בביה"כ, משום שזה כאבלות בפרהסיא, שאינה נוהגת בשבת.
- הכרעה: השו"ע כתב כדעתו בב"י: "הנוהגים כשהם אבלים שלא לשנות מקומם בבית הכנסת בשבת, יפה הם עושים". וכ"כ האר"י (שער המצות פרשת ויחי דף נ' ע"א, הובא בברכי יוסף ס"ק ב).
- ==== והרמ"א פסק כנימוק"י: "וי"א שגם בשבת ישנה מקומו, וכן המנהג פשוט, ואין לשנות המנהג".[1] ====
- וכתב הגליון מהרש"א, שמכל מקום הרב לא ישנה את מקומו, שהדבר ניכר, והוי אבלות בפרהסיא.
כתבו המהר"ם מלובלין והפנים מאירות (הובאו בפת"ש ס"ק ז) שאם מת לו מת ברגל - אינו משנה את מקומו ברגל.
וכתבו החמו"ד והמג"א (הובאו בפת"ש ס"ק ז) שיש לחפש מקום שרחוק ד' אמות ממקומו הקבוע, משום שבתוך ד"א חשיב כמקום אחד.
כתב שו"ת נאמן שמואל שבבית המדרש לא צריך לשנות את מקומו.
כתב שו"ת פנים מאירות (ח"ב סי' קכד, הובא בפת"ש ס"ק ו) שאישה שנוהגת ללכת לבית הכנסת אחר לידתה, מותר לה ללבוש בגדי שבת, ו"אינה צריכה לשנות מקומה דהוי אבילות בפרהסיה".
סעודת הבראה בשבת – (עיין לעיל סי' שעח סע' ה וסע' יא)[עריכה]
- האם מותר לעשות סעודת הבראה בשבת: (ב"י, דר"מ סי' שעח ס"ק ו, באה"ט סי' שעח ס"ק ו)
ריטב"א – לא עושים סעודת הבראה בשבת, משום שנחשב לאבלות שבפרהסיא.
ב"י ודר"מ – עושים סעודת הבראה בשבת, שאין זה נראה כאבלות, אלא כסתם אדם שמביאים לו אוכל.
- הכרעה: כתב הבאה"ט שסעודת ההבראה שעושים היום בלחם וביצים, פשוט שאין לעשותה בשבת.
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
וביאר הש"ך (ס"ק ז) את הסברה מדוע אין זה נחשב כאבלות בפרהסיא:
א. על פי הלבוש (בעטרת זהב) אין שינוי המקום ניכר כל כך כאבלות, משום שהרבה אנשים מחליפים מקומותיהם.
ב. השו"ע כתב לקמן (סי' ת) שאבלות הנוהגת כל ל' יום, נוהגת אפילו בשבת, וא"כ גם בשבת צריך להחליף מקומו.
וכתב הגליון מהרש"א (ד"ה ש"ך ס"ק ז) שע"פ הטעם הראשון שהביא הש"ך, בימי אבלו על אביו הוא לא שינה מקומו, משום שיש בזה אבלות בפרהסיא (שכולם רואים שהרב מחליף את מקומו), אך בשבוע השני, שהשינוי הוא מן הדין, שכן כתב השו"ע: "אבל, שבוע הראשון אינו יוצא מפתח ביתו, ואפילו לשמוע ברכות חופה או ברכות המילה... שניה, יוצא ואינו יושב במקומו ואינו מדבר" - הוא פתר זאת בכך שלא הגיע לביה"כ.