פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שצג א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שצג א

סעיף א – מתי האבל יכול לצאת מביתו[עריכה]

יציאת האבל מביתו לכבוד מת אחר[עריכה]

מועד קטן כא ע"א[עריכה]

ת"ר: אבל כל שלושה ימים הראשונים: אינו הולך לבית האבל, מכאן ואילך: הולך ואינו יושב במקום המנחמים, אלא במקום המתנחמים.

מסכת שמחות פרק ו הלכה ד[עריכה]

מת באותה העיר: ביום הראשון וביום השני – {האבל} אינו יוצא עמהן {ללוות את המת}, בשלישי – יוצא ועומד בשורה להתנחם, אבל לא לנחם אחרים. במה דברים אמורים: בזמן שיש שם כדי נושאי המטה וקובריה, אבל אין שם כדי נושאי המטה וקובריה: יוצא עמהן אפילו ביום הראשון.

• ממתי יכול האבל לצאת מביתו ללוות מת אחר בשכונתו: (ב"י, דר"מ ס"ק ב)

• רמב"ן – ג' ימים ראשונים לא יצא מפתח ביתו, ומיום השלישי יוצא למת שבשכונתו ויושב במקום האבלים.

• י"א (מובא במרדכי) – ב' ימים הראשונים לא יצא מפתח ביתו ללוות מת אחר (כברייתא במסכת שמחות).^[1]

• משמע מהאור זרוע (הלכות אבלות סי' תמ) – גם תוך ג' ימים הראשונים מותר לאבל לצאת ללוות מת אחר בשכונתו.

  • הכרעה: השו"ע פסק כרמב"ן: "אבל, ג' ימים הראשונים אינו יוצא לבית האבל ולא לבית הקברות; מכאן ואילך, אם מת לאחרים מת בשכונתו, יוצא אחר המטה לבית הקברות, ואינו יושב במקום המנחמים אלא במקום המתנחמים; ואם אין שם כדי מטה וקובריה, יוצא אפילו ביום ראשון ואפילו בשכונה אחרת".
  • וכתב הרמ"א: "ומקצת יום ג' הרי הוא ככולו. ולא ראיתי נוהגין כן עכשיו, כי אין אבל הולך לבית הקברות ולא לבית האבל כל שבעה. ואפשר שלאו חיוב הוא אלא רשות, ומאחר שעכשיו אין מתנחמין כמו בימיהם, שב ואל תעשה עדיף".

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים[עריכה]