פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שצב ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג – שידך אישה ומת אחיה[עריכה]
מועד קטן כג ע"א[עריכה]
מעשה שמתה אשתו של יוסף הכהן, ואמר לאחותה בבית הקברות: לכי ופרנסי את בני אחותך. ואף על פי כן לא בא עליה אלא לזמן מרובה. מאי לזמן מרובה? אמר רב פפא: לאחר שלשים יום. {משמע שמותר לאחות להנשא, כשאבלה על אחותה}.
- האם מותר לאיש ללא ילדים לכנוס אישה כאשר אחר שהשתדכו (לפני חתונתם) מתו אחיה או אחותה: (ב"י)
ר"ת – מותר לכונסה, משום שצריך לקיים מצוות פריה ורביה, ואם לא ישאנה, לא ישא אשה אחרת.[1]
רא"ש – מותר לכונסה רק אם כבר הכין צורכי סעודתו, שיש בזה גם משום קיום מצוות פו"ר וגם משום הפסד.
- הכרעה: השו"ע פסק כרא"ש: "מי שלא קיים מצות פריה ורביה ושידך אשה ואחר שהכין צרכי חופה מת אחי המשודכת – מותר לכנסה[2], ולבא עליה אחר שבעה".
נישואים עם גיסתו, כשמתה אשתו[עריכה]
כתב הרמ"א ע"פ הבנת הב"י את הרא"ש: "וכן אם יש לו בנים קטנים ונתרצה לאחות אשתו - מותר לכנסה {אחר שבעה (ט"ז ס"ק ה)}, כי היא מרחמת על בני אחותה יותר מאחרת {אפילו שאין לו הפסד סעודה (ש"ך ס"ק ח)}".
וכתבו הש"ך (ס"ק ז) והט"ז (ס"ק ה) שאם לא קיים מצות פו"ר יכול לבעול אחר שבעה, אך אם קיים כבר - יכול לבעול רק אחר שעברו שלושים יום.
כלה שמתה אמה סמוך לחתונתה – עיין לעיל סימן שמב[עריכה]
כתב שו"ת "מאיר נתיבים" (סי' עט, הובא בפת"ש ס"ק ו) שהורה בנו הרב שאול (אב"ד מלובלין) במקרה שמתה אם הכלה סמוך לחתונתה, ולא ניתן היה לערוך מיד את החתונה משום שהחתן עדיין לא הגיע, ומאידך אסור להלין את המת – והתיר שיקברו את המת מיד, ואחר ג' ימים יינשאו.
מתוך הספר שירת הים - לפרטים