פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט תי לג

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט תי לג

סעיף לג[עריכה]

וכן המניח אבן על פי הבור ובא השור ונתקל בה ונפל לבור ומת, המניח את האבן משלם מחצה, ובעל הבור מחצה. (שם).

תוס'[1] מבארים שבעל האבן חייב למרות שלא נישוף באבן עצמה (אע"פ שגם שמואל מודה שאם נתקל בבור ונפל לאחורי הבור פטור), כי כאן יש שם תקלה על הבור. נ"ל להסבירו שכשנתקל באבן ונופל על הקרקע שליד, מה שיצר את הנזק זה התנופה של האדם שהלך בצירוף עם הקרקע, והאבן רק גרמה להם להיפגש, אולם כשיש כבר בור ליד, המניח את האבן נחשב כאילו שכלל את התקלה ודומה למרחיב את הבור שמעתה הבור נקרא גם על שמו.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. דף כח,ב ד"ה ונשוף