פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט תי כו

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט תי כו

סעיף כו[עריכה]

כסהו הראשון, ובא השני ומצאו מגולה ולא כסהו, השני חייב. ועד אימתי יהיה השני חייב לבדו, עד שידע הראשון שהבור מגולהא, וכדי שישכור פועלים ויכרות ארזים ויכסנו; וכל שימות בו תוך זמן זה, הרי השני לבדו חייב בו, וכל שימות בו אחר זמן כזה, שניהם חייבים לשלם, שהרי שניהם פשעו בו. הגה: וי"א דגם לשני נותנין זמן עד שישכור פועלים ויכרות ארזים, אלא שאינו צריך הודעהב (טור סי"ב בשם ר"י והרא"ש). (ב"ק נב,א).

א. עד שידע הראשון: ראב"ד: לא צריך שידע ממש, אלא שיעבור שיעור זמן שבו רגיל לחזור ולדלות.

רמב"ם,מ"מ,שו"ע: צריך שידע ממש.

ב. זמן לשני: רש"י: נותנים שיעור זה רק לראשון ולא לשני, כי היה לשני לשים שם שומר ברגע שראה שהוא מגולה. הגר"א מדייק שכן דעת הרמב"ם, והשו"ע העתיק לשונו.

ר"י,רא"ש,רמ"א: גם לשני (אלא שהשני לא צריך את הזמן 'עד שידע'). הרא"ש מוכיח כן מכך שגם לראשון לא אמרנו שעליו להושיב שומר.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.