פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שמא ו

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט שמא ו

סעיף ו[עריכה]

השואל כלי מחבירו להשתמש בו, ואמר ליה: השאילני דבר פלוני בטובתך, כלומר אין אתה משאיל לי דבר זה כדרך כל המשאילין, אלא כפי טובת לבך ונדבותך שאינך מקפיד על הזמן, אם קנו מיד המשאיל על זה, הרי השואל משתמש בו לעולם עד שיתבטל הכלי מלעשות מלאכתו, ויחזיר שבריו שיריו; ואין השואל רשאי לחזור ולתקן הכלי או לעשותו פעם אחרת. הגה: וי"א דהאומר: השאילני כלי זה בטובו, שאול הוא לעולם, דבטובו משמע כל זמן שהוא טוב; ואפילו החזירו למשאיל, חוזר ונוטלו ממנו כשיצטרך. ודוקא שקנו מן המשאיל, אבל לא קנו מן המשאיל, אינו נוטלו ממנו כשהחזירו. נשבר, מחזיר לו שבריו (טור בשם הרא"ש).

ב"מ קג,א: אמר רב נחמן: שואל אדם בטובו לעולם... והוא דקני מיניה... ומהדר ליה קתיה.

פי' רש"י,רא"ש,רמ"א: אמר לו: "השאילני כלי זה בטובו" - משמע לעולם, כל זמן שהוא ראוי למלאכה (אם התקלקל כלתה השאלה ואינו רשאי לתקנו ולהשתמש בו). ואם עשה ע"כ קנין - אף אם החזיר למשאיל יכול לחזור ולקחתו.

פי' רי"ף,רמב"ם: אמר לו: "השאילני כלי זה בטובתך" - שאל לעולם, אך דוקא אם עשה קנין ע"כ.

כשהתקלקל: ר"ן: לפי הרי"ף יכול לתקנו ולהשתמש בו.

נמוק"י,שו"ע: אינו יכול, שמא יתקלקל הכלי לגמרי, והוא לא השאילו אלא כלי זה כמות שהוא.

הרא"ש הקשה על הרי"ף: לשון "בטובתך" לא משמע לעולם, שכן הוא לשון בני אדם "עשה עימי טובה והשאילני".

לשון הרמב"ם והשו"ע: א"ל השאילני בטובתך, כלו' לא כדרך כל המשאילים אלא כפי טובת לבך שאינך מקפיד על הזמן.

ב"י: על הרמב"ם לא קשה קושיית הרא"ש. הסמ"ע ביאר שכוונתו שמדובר דוקא במשאיל טוב שאינו רגיל להקפיד על הזמן, והוסיף שיתכן שהרא"ש מודה במקרה זה, ולפי"ז הרמ"א לא בא לחלוק על השו"ע, אלא רק כתב דין נוסף. הנתיבות חולק וכותב שכיון שלרא"ש הגמ' לא עוסקת בכך, אין לנו לחדש מסברא שבטובתך משמע לעולם, ולפיכך מסיק הנתיבות שהוי ספיקא דדינא והמע"ה, וכשאומר בטובו, אם היה קנין לכו"ע מועיל לעולם, ואם לא - ספיקא דדינא והמע"ה.

שלא בשעת מלאכה: ראב"ד: מסתפק אם יכול המשאיל להשתמש בחפץ בשעה שהשואל בטובו/בטובתך אינו משתמש בכלי.

רמ"ה,סמ"ע,נתיבות: אינו יכול, שמא יתקלקל או יאבד. הסמ"ע הבין שכך גם מסיק הטור.

נמוק"י: לפי"ז אם נאנס משלם לו רק שיווי השברים (שהרי שאול לו עד שישבר). נתיבות - וכן לכל שואל מנכים מחיוב התשלומים את הפחת הטבעי שהיה לחפץ עד סוף ימי השאלה לולא נאנסה.

הנתיבות כתב שדוקא לפירוש הרי"ף אינו יכול, אך לפי רש"י שפירש 'בטובו' יכול.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.