פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שט ד

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט שט ד

סעיף ד[עריכה]

השוכר את הפרה לחרוש בהר, וחרש בבקעה ונשבר הקנקן, והוא הכלי שחורש בו, הרי השוכר פטור ודין בעל הפרה עם האומנין שחרשו. וכן אם לא שינה על דעת הבעלים, ונשבר הקנקן, דין בעל הפרה עם האומנים. שכרה לחרוש בבקעה, וחרשה בהר ונשבר הקנקן, השוכר חייב ודינו של שוכר עם האומנים. הגה: וי"א דאם האומנים הם שכורין מן המשכיר הרי הם פטורין מן השוכר, הואיל ושינה, והמשכיר צריך ליתן להן שכרן (טור בשם הרא"ש). ומיהו דין האומנים ששברו בעת חרישה שמשלמים; מי משלם, זה האוחז את הכלי בעת החרישה. ואם היתה השדה מעלות מעלות, (ג) שניהם חייבים בדמי הקנקן, המנהיג אותה במלמד והאוחז את הכלי.

כששינה: משנה בב"מ פ,א: השוכר את הפרה לחרוש בהר וחרש בבקעה ונשבר הקנקן פטור. בבקעה וחרש בהר חייב.

רמב"ם,שו"ע: מ"מ הפועלים חייבים לשוכר, שהרי גם פועלים שנשכרו לעבוד בהר ונשבר חייבים.

רא"ש,רמ"א: אם המשכיר שכרם פטורים, כי קבלו עליהם אחריות רק בבקעה. ובכל זאת מקבלים שכר פעולתם, כי יאמרו למשכיר שסברו שבגלל שאמר להם ללכת עם השוכר, מסתמא היתה דעתו שיעשו ככל שיצווה השוכר. נתיבות - וכן הדין כששכרם לעבודה שלו עצמו ופירש להם בשעת השכירות שיעבדו בבקעה, ואח"כ ציוום לחרוש בהר, שחייבים רק אם פשעו ברמה שהיה נשבר גם בבקעה, לפי שלא קבלו על עצמם אחריות על פשיעה של הר. לגבי השכר, כותב הנתיבות, שהם צריכים להישבע ששמרו ברמה של שוכרים בבקעה כדי לקבל שכר, כדין פועלים שנשבעים ונוטלים.

כשלא שינה: גמרא: היכא דלא שני בה מאן משלם? אמר רב פפא דנקיט פרשא משלם. רב שישא בריה דרב אידי אמר דנקיט מנא משלם (הלכה כרב שישא). ואי דוכתא דמחזקת גונדרי תרווייהו משלמי. רש"י וע"ש: כי ספק בגלל מי נשבר, מאחר ובעיוות קל של המנהיג יכול להישבר. תוס': שניהם פושעים לפי שהיה להם להזהיר זא"ז מכיון שנשבר בקלות. סמ"ע: בעיוות קל של המנהיג יכול להישבר, ולכן תולים שנשברה מכח שניהם.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.