פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רצ כד

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רצ כד

סעיף כד[עריכה]

יתומים קטנים שסמכו אצל בעל הבית הם מעצמם, ונשתדל בשלהם, יש לו דין אפוטרופוס לכל דברא. ואפילו סמכו אצל אשה (גיטין נב,א). ויש אומרים שאין משביעין אותו וי"א שמשביעים אותוב. הגה: וקטן שסמוך אצל אמו וראו בית דין להחמיר עליה שתתן חשבון או שאר חיזוקים, מותר, דליכא למיחש דמימנע ולא עבדא, דודאי אמו דעתה קרובה אצל בנה ולא תמנע משום זה (ריב"ש סימן תצ"ה).

א. יתומים שסמכו: רמ"ה,ריב"ש: דוקא כשהם מגיל תשע ומעלה, אך פחות מכן לא, וגם בבן ט רשאי דוקא במטלטלין ולא בקרקעות. הטעם לכך הוא שאין כוחו גדול מכח היתומים עצמם (והם יכולים למכור רק מטלטלין ורק מגיל תשע).

רא"ש,שו"ע: אין חילוק.

ב. שבועה: ראב"ד,רמב"ן,רשב"א: אין משביעים. ק"ו מאפוטרופוס שמינהו אביהם שיתכן שלולא עשה לו טובה לא היה מסכים, ובכ"ז חוששים שימנע.

רמ"ה,רא"ש: משביעים, כי חוששים שאדם לא הגון ימשוך היתומים אליו ויכלה ממונם, מאחר ואינו זקוק להישבע.

שו"ע: י"א וי"א.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.