פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קצד א

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קצד א

סעיף א[עריכה]

העובד כוכבים אינו קונה בחזקה (ולא בכסף), אלא בשטר הוא שקונה עם נתינת הכסף. וישראל הקונה מעובד כוכבים, הרי הוא כעובד כוכבים ואינו קונה אלא בשטר. הגה: מיהו שכירות מן העובד כוכבים קונה בכסף לחודא (ב"י סימן קצ"ב). וכן אם התנה לוקח שיקנה לו בכסף לחוד, קנה מידב (ב"י בסי' זה).

ב"ב נד,ב: אמר רב יהודה אמר שמואל: נכסי עובד כוכבים הרי הן כמדבר, כל המחזיק בהן זכה בהן; מ"ט? עובד כוכבים מכי מטו זוזי לידיה אסתלק ליה, ישראל לא קני עד דמטי שטרא לידיה, הלכך הרי הן כמדבר, וכל המחזיק בהן זכה בהן.

רשב"ם,ר"ן,ר' ירוחם: מדובר במקום שנהגו ישראל לקנות בשטר, אחרת הראשון קנה בנתינת הכסף.

רא"ש,טור,ש"ך,נתיבות[1]: מדובר גם במקום שנהגו ישראל לקנות בכסף, ובקונה מגוי לא סמכה דעתו ללא שטר, משום שהגויים אנסים.

מל"מ: בכסף ללא שטר העכו"ם יכול לחזור בו מהמכר.

נתיבות: אינו יכול. כלפי הגוי היה קנין גמור אלא שהישראל לא זכה, ולכן הוי הפקר.

א. שכירות מעכו"ם: ב"י,ט"ז: לפי הר"ן ודעימיה קונה בכסף בלבד כמו בישראל, ולפי הרא"ש לא.

רמ"א: פסק שקונה בכסף.

סמ"ע,קצות: הבינו מסתימת הרמ"א שסובר שגם הרא"ש מודה בכך, כי אף שהגוי אנס, בשכירות שהוא רק לזמן סמכה דעתו.

נתיבות: בשכירות לכו"ע לא קנה השני שהחזיק אח"כ בנכסים, כי כל זמן שלא נכנס השוכר יכול המשכיר להשכיר לאחרים ולא שייך כאן הפקר. יש להעיר שגם לפי דבריו, עדיין יש מקום לדון אם קנה הראשון לכו"ע כדברי הסמ"ע או לא, כי זו נפק"מ אם הקרקע בינתיים שייכת לגוי או לישראל.

גר"א ברמב"ם: לא קונה. מגוי לא קונים בכסף מדינא, ולא תלוי בגמירות דעת (ולכן אין שום חילוקים).

ב. תנאי: ב"י,רמ"א: אם התנה לקנות מהגוי בכסף - מועיל התנאי.

ד"מ: הסתפק אם דין זה נכון רק לר"ן ודעימיה (כמו שבישראל מועיל תנאי כך גם בגוי), או שגם לרא"ש משום שגילה דעתו שסמכה דעתו. מסתימת הרמ"א נראה שהכריע שגם הרא"ש מודה, כפי שדייק הסמ"ע לגבי שכירות.

ב"ח,ש"ך,נתיבות: לא מועיל. הכריעו כרא"ש, וסברו שלשיטתו לא מועיל.

גר"א ברמב"ם: לא מועיל.

קנין חזקה: רמב"ם: העכו"ם אינו קונה בחזקה אלא בשטר עם כסף, וישראל הקונה מעכו"ם הרי הוא כעכו"ם.

מ"מ ברמב"ם ע"פ סמ"ע: דוקא גוי אינו קונה מישראל בחזקה, משום שאם יקנה בכך יחזיק בו מתוך אלמותו, אבל ישראל קונה מגוי אף בחזקה, וסוף דברי הרמב"ם עוסקים בענין חזקת ראיה (ולא בחזקת קנין), שלא מועיל לישראל חזקת שלוש שנים בנכסי גוי כנגד המערער אלא רק שטר.

ב"י,ט"ז וגר"א ברמב"ם,רמב"ן,רא"ש,ש"ך: גם ישראל אינו קונה בחזקה.

שו"ע: כתב כלשון הרמב"ם, ומסתמא פסק כהבנתו ברמב"ם.

מטלטלין: רמב"ם: גוי קונה גם במשיכה וגם בכסף, וה"ה בישראל הקונה מגוי.

סמ"ע ברמב"ן,בגאונים וברמ"א: גוי קונה רק במשיכה אך ישראל קונה מגוי גם במשיכה וגם בכסף.

ש"ך ברמב"ן,בגאונים וברמ"א,ש"ך: גם גוי וגם ישראל הקונה מגוי קונים רק במשיכה. רא"ש,ש"ך ברמ"א,ש"ך - אך יש לחשוש גם לדעת רש"י שקונה רק בכסף (סע' ג).

רש"י: גם גוי וגם ישראל הקונה מגוי קונים רק בכסף.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ראה לקמן דעת הב"ח, הש"ך והנתיבות לגבי תנאי.