פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קפג ו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו[עריכה]
היה השער קצוב וידוע, והוסיפו לשליח במנין או במשקל או במדה, כל שהוסיפו לו המוכרים הרי הוא של שניהם, וחולק התוספת השליח עם בעל המעות. ואם היה דבר שאין לו קצבה, הכל לבעל המעות (כתובות צח,ב). (מיהו אם אמר המוכר בפירוש שנותן לשליח, הכל של שליח) (ר"ן פ' אלמנה ניזונית ותשובת רמב"ן סימן ס').
הטעם שחולקים ביש לו קיצבה: רש"י: הרי זוהי מתנה וספק אם התכוון לנותנה לשליח או לבעל המעות.
ר"ת,רי"ף,רא"ש: משום שההנאה באה לשליח ע"י מעות בעה"ב, לפיכך חולק עימו.
ר"ן: נפק"מ בין הטעמים אם המוכר אמר בפרוש שנותן לשליח.
הרמ"א כאן פסק כרש"י שאם אמר בפרוש הכל לשליח, והש"ך תמה ע"כ, והסמ"ע כתב שהדיין לפי ראות עיניו יכול לסמוך על הרי"ף ודעימיה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.