פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעו יח

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קעו יח

סעיף יח[עריכה]

אם לא קבעו זמן לשותפות, או שקבעו זמן ונשלם, ובא אחד לחלוק שלא מדעת חבירו, חולק בפני ג', אפילו הם הדיוטות (ב"מ לא,ב), ובלבד שיהיו נאמנים ויודעים בשומאא (ר"ן). ואם חלק בפחות משלשה, לא עשה כלום (רמב"ם). הגה: ואם הפסיד אח"כ בחלקו, הוא יכול לבטל החלוקה (טור). ויש חולקיןב (שם בשם י"א). במה דברים אמורים, שחלקו פירות, אבל אם היו מעות שכולם מטבע אחד ושוים, יש לו לחלק שלא בפני בית דין, ומניח חלק חבירו בבית דין. ואם אין המעות שוים, הרי הם כפירות ואין חולקין אותם אלא בבית דין (ב"מ סט,א).

א. ניר סיני הקשה מדעת הרמב"ן בסימן קעא,יג שבחפצים שאין דמיהם שווים א"א לחלוק זה כנגד זה אפילו אם תשמישם שווה, וא"כ כאן שחולקים מדובר שדמיהם שווים, וא"כ לא מובן מדוע זקוקים לשומת הבקיאים, ואולי תפקידם לקבוע אם אכן תשמישם שווה, ודוחק.

ב. חלק שלא בפני ג' והפסיד:

ראב"ן,ראבי"ה,מרדכי: ההפסד לעצמו ואינו יכול לבטל החלוקה.

טור,בה"ב וסמ"ע ברמב"ם ובשו"ע: יכול לבטל החלוקה וההפסד לאמצע, כיוון שחלק על דעת שסבר שהחלוקה כדין. הסמ"ע דייק כן מכך שכתב שלא עשה כלום, וכן דייק בה"ב עצמו מלשון הרמב"ם, ואמנם בב"י חלק על הטור וכתב שההפסד לעצמו כדין שליח ששינה אך נראה שבבה"ב ובשו"ע חזר בו. הד"מ דחה את קושיית הב"י שאין זה דומה לשליח ששינה משום שכאן ההפסד לא בא מחמת החלוקה, אלא היה קורה גם לולא חלק.

רמ"א: הביא שתי הדעות[1].

שבו"י: הסמ"ע הבין שהטור לא עוסק רק בהפסד שנגרם כתוצאה מהתייקרות הסחורה שנותרה בעין אלא גם בהפסד שאירע במעות שקיבל מהסחורה שמכר, וכן הבין הב"י בטור וכן משמע מהרמ"א, אך מדברי הטור מדוקדק שזה דוקא בחולק תוך הזמן אולם בחולק בשותפות ללא זמן אלא שחולק שלא בפני שלושה ההפסד לאמצע דוקא בהפסד שנגרם כתוצאה מהתייקרות הסחורה שבעין, משא"כ בהפסיד במעות שקיבל מהסחורה שמכר דלא גרע משאר הגזלנים[2], וכן כתב התמים דעים בשם ר"י, ואולי גם כוונת הרמ"א דוקא להפסד מהסחורה עצמה, ועכ"פ להלכה אפשר לומר קים לי כר"י, ובמקרה שהשתתפו לזמן ועבר הזמן ודאי שהרווח וההפסד שלו, כיוון שמייד בתום הזמן הופך ממון השותפות לפקדון.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. בד"מ נראה לכאורה שסובר כטור, אך לאחר הדיוק נראה שרק דחה את סברת הב"י שרצה לחייב מטעם שליח ששינה, אמנם עדיין נשארה סברת המחייבים מטעם שיכול השותף לומר שלא יערער על החלוקה.
  2. עיין בסיכום לסימן עג,טו שהב"ח והט"ז כתבו שהמוכר משכון שלא בשומת בי"ד נחשב גזלן, והש"ך שם חולק, ואולי יש לתלות בכך גם את הדין כאן של מכירת חלקו בשותפות שלא בשומת בי"ד.