פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט צו ה
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה[עריכה]
החרש והשוטה, אין נזקקין להם לכל טענה, לא לטענתם על אחרים ולא לטענת אחרים עליהם, לא לשבועה קלה, ואין צריך לומר שבועה חמורה או תשלומיןא; אבל הסומא, הרי הוא כבריא לכל דבר בענינים אלו, ונשבע כל מיני שבועות, ונשבעים על טענתו (רמב"ם). ויש מי שכתב שדין החרש כדין הקטן (בעה"ת); אבל השוטה, אפילו נתרפא והודה, אינו חייב לשלם. ואפילו אם הלוהו בעדים, שאבידה מדעת היא; ואין צריך לומר שאין משביעין אותו לכשיתרפא. (והסברא האחרונה נראה לי עיקר).
א. הגר"א הביא לכך דיוק מהנאמר במשנה בשבועות לח,ב "אין נשבעין על טענת חרש שוטה וקטן, ואין משביעין את הקטן", ולא נאמר "ואין משביעין את החרש השוטה והקטן". משמע שבחרש ושוטה אין כלל חיוב תשלומין ולכן לא שייך לדבר על שבועה, משא"כ בקטן שיש לגביו חיוב תשלומים באופנים מסויימים, צריך לחדש שמ"מ א"א להשביעו.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.