פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט צא א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א[עריכה]
חנוני נאמן על פנקסו, כיצד, בעל הבית שאמר לחנוני: תן לפועלים סלעא, והוא מודה שא"ל כן, או שיש עדים בדבר, והחנוני אומר: כבר נתתי להם, והפועלים אומרים: לא קבלנו ממנו כלום, שניהם נשבעים כעין של תורה, ונוטלים מבע"ה (משנה בשבועות מד,ב). וצריכים שישבעו כל אחד בפני חבירו, חנוני בפני פועלים, ופועלים בפני חנוני, כדי שיתביישו יותר (גמ' מז,ב). (ודוקא בדאיתנהו לתרווייהו) (ר"ן פ' הנשבעין). והוא הדין אם אמר ליה: הלויני מנה ופרע לבעל חובי, זה אומר: נתתי, וזה אומר: לא קבלתי, ישבעו שניהם זה בפני זה, ויתן בעל הבית לשניהם (בעה"ת). (ואין נשבעים ביחד, אלא בזה אחר זה). (הגהות שניות דמרדכי ריש ב"מ).
א. תן לבני סלע: במשנה מבואר שה"ה כשאמר תן לבני סלע. וביאר הר"ן שהרבותא היא שאע"פ שהאב לא חייב לשלם לבנו, וא"כ האב לא ישלם פעמיים, בכל זאת החנווני צריך להישבע.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.