פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט פז יח

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט פז יח

סעיף יח[עריכה]

להרמב"ם, אף שבועת היסת בשם או בכינוי, או בשבועה או באלה, ואין בינה לשבועת הדיינים אלא ששבועת (היסת) אינה בנקיטת חפץ. ולא הודו לו, ואמרו דשבועת היסת אינה לא בשם ולא בכינוי, אלא בשבועה סתם או בארור (רש"י,רמב"ן,רשב"א^[1],ראב"ד).

רי"ו: שבועת היסת אינה אלא חרם סתם, כלומר לא בשמו (ש"ך). (הקצות מקשה שבההוא רעיא שאלו למה לא נשבע שכנגדו היסת וענו שתקנתא לתקנתא לא עבדינן, והרי חרם עושים גם לחשוד, כאמור בסימן צב. ועונה ששם המקשה סבר שעבדינן תקנתא לתקנתא וא"כ ודאי עדיף להשביע או להחרים את שכנגדו מאשר את החשוד, אולם למסקנה שלא עבדינן, ודאי שלכל הפחות נחרים את החשוד.) ובקצות סקכ"ט כתב שאין כן דעת השו"ע סי' צב.

ש"ך: והאידנא נוהגים בשבועה "אני נשבע שאין לזה אצלי כלום". כנ"י – דוקא כשמשביעים עם הארץ, אך בת"ח שליח בי"ד מחרים בצינעא.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]