פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט ע ה
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה[עריכה]
אמר לו: אל תפרעני אלא בפני פלוני ופלוני, פרעו בינו לבינו ונאנסו המעות, והמלוה אומר: בתורת פקדון קבלתים עד שיבואו אותם פלוני ופלוני, ותובע שיחזור לפרעו, אין בדבריו כלום, מאחר שמודה שקבלם, והלה לא בתורת פקדון מסרם, הוי פרעון, ודברים שאומר זה, אינם דברים (שבועות מא,ב).
רש"י מנמק שדברים שבלב אינם דברים, ועפי"ז כתבו בה"ב, הסמ"ע והש"ך שאם אמר בפרוש בשעת הפרעון שמקבלם לשם פקדון אין זה פרעון. וביאר הסמ"ע שאמנם כתבו הטושו"ע בסימן קכ שאפשר לפרוע בע"כ של המלווה, אך כאן יכול לומר המלווה שכל זמן שאין העדים לפנינו הרי זה כאילו לא הגיע זמן הפרעון[1]. אמנם הט"ז חלק וכתב שגם תוך זמנו אפשר לפרוע בע"כ, כמבואר בסי' עד,ב, ועוד שכוונת התנאי של המלווה היתה רק כדי להיות בטוח במעותיו שלא יטען הלווה בשקר שפרע, וא"כ כשפורעו ודאי שזהו רצון המלווה ונחשב כלאחר זמנו. והסביר שרש"י בא לאפוקי מקרה שהמלווה אומר שמקבלם לפקדון (או שדברים שבלב הינם דברים ואז אפי' אם שותק) והלווה שותק, ששתיקה כהודאה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ עיין רעק"א בגליון הש"ס שאכן תמה על נימוקו של רש"י, שהרי אפי' אם דברים שבלב הוי דברים מ"מ כיוון שנתן לו בתורת פרעון הוי פרעון ואין בכח המלווה לומר שיהיו רק פקדון.