פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט עה כג

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט עה כג

סעיף כג[עריכה]

טענו בספק על פי העד, כגון: פלוני אמר לי שנטלת משלי מנה, והוא כופר, והביא העד, משביעו שבועה דאורייתא כאלו היה טוענו טענת ברי (רי"ף,רמב"ם,רא"ש). הגה: אבל אם אין העד לפנינו להעיד, לא מקרי טענת ברי מה שאמר ששמע מפי אחרים, ואין משביעין על טענה זו, דהוי טענת ספק (טור בשם הראב"ד). ויש אומרים דכל שאומר שהוגד לו מפי נאמן, אפילו קרוב שלו, משביעין אותו היסת (טור בשם הרי"ף והרמב"ם והרא"ש וב"י בשם הרמב"ן והר"ן ונ"י פ' הדיינים^[1]), וכן נראה לי להורות. ודוקא שאותו שאומר מפיו אין נוגע בעדות (ת"ה סי' ש"מ).

כשהעד לפנינו והתובע שמא: ר"י מיגש,ר' אפרים: אין נשבעין בעד אחד אלא בטענת ברי. בשבועות מ,א אמר שמואל שרק בשבועת מו"ב בעינן כפירה שתי כסף אבל בטענת מלווה והעדאת עד אחד, אפי' לא טענו אלא פרוטה וכפר בו חייב. מלשון הגמ' משמע שגם בשבועת ע"א צריך שהבעלים יטען.

רי"ף,רא"ש^[2],רמב"ם,שו"ע: נשבעים גם כשהתובע שמא.

טענה ע"פ עד שאינו לפנינו: ראב"ד: נחשב טענת ספק ואינו יכול להשביע אפי' היסת.

ר' ברוך,תרוה"ד,רמ"א: נחשב טענת ברי ומשביע היסת. הרמ"א הבין שזוהי מחלוקת.

ש"ך: לא נחלקו. לא יתכן שע"פ סתם עד יחשב ברי ויחייב היסת כי אז כ"א יטען כך ע"מ שלא יוכל חברו להפך עליו את השבועה, אלא ר' ברוך עוסק במקרה שיש רגל"ד במציאות, ואז יכול לחייב היסת. וכתב הש"ך שנראה שכל הפוסקים מודים לכך^[3], וכן מסיק הש"ך להלכה שאם יש רגל"ד במציאות נחשב כברי ואם אין רגל"ד אינו נחשב כברי אפי' אם אמר לו אביו (כדעת הרמב"ם). הש"ך הוסיף שאולי אפשר לסייג גם בדעת הרמ"א ולומר שכוונתו דוקא לעד הנאמן עליו, אבל ע"פ סתם עד ודאי א"א להשביע.

כשהעד קרוב: תרוה"ד,רמ"א: אפי' אם העד קרוב יכול להשביע על פיו, אמנם אם הוא נוגע לא. ראה ב"ב קנט,א שקרוב נפסל לעדות מגז"כ ואינו חשוד בעדות שקר.

ש"ך: נשאר בצ"ע לגבי קרוב, וכתב שמר"ת ומהריב"ם משמע להפך.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]