פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט לג ו

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט לג ו סעיף ו - עדות מחותנים

בסנהדרין (כח, ב) רב חסדא אומר שאבי החתן ואבי הכלה יכולים להעיד זה על זה.

רמב"ם וטור: מחותנים כשרים להעיד זה על זה. כך פסק השו"ע.


⦿ כשרות מחותנים לדון

בנוגע לדיינות, חכמים מודים לרבי יהודה שהאוהב והשונא פסול לדון זה את זה, ושני דיינים ששונאים אחד את השני פסולים מלדון יחד. רש"י ביאר שדין תלוי בסברא, והמחשבה משתנה בגלל אהבה או שנאה אפילו בלי כוונה, בשונה מעדות שרק מספר מה שהוא ראה.

רמב"ם וטור: למרות שאוהב ושונא יכולים להעיד, הם פסולים מלדון. כך פסק השו"ע.

רמ"א: יש אומרים שאסור למחותנים לדון את זה כדין אוהב, אך נראה שבדיעבד דינם דין (העיטור והגהות מרדכי אסרו, וההיתר בדיעבד הוא על פי המהרי"ק).

סמ"ע וב"ח: הרמ"א מדבר על מחותנים הדנים זה את זה, אך לכתחילה מותר להם לשבת ביחד כדיינים בשביל לדון מישהו אחר. האיסור לדון ביחד הוא רק לדיינים השונאים זה את זה.