פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שמ ד

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שמ ד


סעיף ד | כתיבה במשקים[עריכה]

הקדמה למלאכת כותב[1][עריכה]

  1. הכותב בדבר המתקיים על דבר המתקיים שתי אותיות חייב חטאת. אבל הכותב על דבר שאינו מתקיים, או על דבר שאינו מתקיים פטור ואסור. (וכן הדין במוחק) (ביה"ל[2]*).

  2. הכותב על אוכל נחשב ככותב על דבר המתקיים (ביה"ל ויש החולקים).

  3. הכותב על בשר האדם או עור חייב חטאת. (והמשרט או רושם ללא דיו פטור ואסור) (רמב"ם).

  4. הכותב על כתב פטור, אבל אם שיפר את הכתב חייב משום כותב ומשום מוחק [והיינו דיו על גבי סקרא] (גמרא).

  5. אין חיוב מהתורה אלא בכותב שתי אותיות, אך כבר בכתיבת אות אחת יש איסור דאורייתא (עיין בהקדמה למוחק). אם יש חשיבות לאות שכותב חייב גם אם כתב או הגיה רק אות אחת [משלים לספר[3]]. אבל הכותב אות אחת נוטריקון אינו חייב חטאת.

  6. המוחק גגו של חי"ת כדי שיהיו לו שתי זיני"ן, חייב חטאת. אך אם כתב חי"ת ועלה לו שתי זיני"ן וכן הכותב מ"ם ועלה לו כ ו, פטור שהרי לא התכוון לכך (רמב"ם).

  7. הכותב שתי אותיות משתי שמות חייב בכל מקרה. ומאותו שם, לרמב"ם חייב אם יש להם משמעות [גג]. ולרש"י חייב גם אם אין משמעות [אא]. ואם התכוון לכתוב מילה שלמה וכתב חלקה חייב, אבל אם לחלקה אין משמעות פטור לכו"ע (ביה"ל).

  8. אף אם כתב ללא זיונין על האותיות חייב משום שזה כתב לכל דבר, (שאין זה מעכב בדיעבד בס"ת, ובגיטין כך נוהגים לכתחילה) (ביה"ל).

  9. מלאכת כותב הינה בכל לשון (עיין סימן שו, יא שהרמ"א חולק).

  10. הכותב שתי מספרים חייב (רמב"ם).

  11. חיוב שתי אותיות הוא דווקא אם נהגות יחד או שאפשר שיגהו יחד בלי פעולה מיוחדת (ופעולת קירוב אינה פעולה לעניין זה).

  12. כתיבה בשינוי אסורה מדרבנן. איטר חייב על יד שמאל והשולט בשתי ידיו חייב על שתיהם (גמרא).

  13. האוחז בקולמוס ואחר אוחז בידו וכותב, השני חייב, שהאוחז בקולמוס לא עשה כלום. אך אם הוא מסייע, החיוב תלוי בו (נפק"מ לגדול האוחז ביד קטן שאוחז בקולמוס).

  14. הכותב בשביל לקלקל את מקום הכתיבה חייב כיוון שהחיוב הוא על הכתב ולא על מקום הכתב (רמב"ם).

  15. המצייר רשמים וצורות חייב משום תולדת כותב, ואם עושה כך על כלי המיועד לכך חייב משום תיקון כלי, אפילו אם מצייר מקצת. וכן המוחק על מנת לצייר (גמרא).

  16. העושה תבנית של צורה שממלאים אותה בצבע, חייב משום כותב. והממלא את הצורה חייב משום צובע (רמב"ם).

  17. הצר צורה אחת חייב משום כותב (ביה"ל ע"פ ירושלמי).

  18. המקרב אותיות זו לזו אינו נחשב כותב, אבל אם מחבר אותם הוי כעין כותב[4].

  19. הראשונים חולקים מהו זמן המתקיים: לרמב"ם: לאותה שבת, לרשב"א (על פי הביה"ל): כל מה שרגילים לכתוב כספר זכרונות[5].

  20. רק במלאכת כותב פטור בשמאלו, אך בשאר המלאכות חייב אף העושה בשמאל (חיי אדם).

הקדמה למלאכת משרטט

  1. המשרטט על נייר או קלף כדי לכתוב מתחת לשרטוט שתי אותיות חייב.

  2. המשרטט על עור כדי לדעת איפה לחתוך אותו או משרטט על אבן כדי שידע איפה לחלוק אותה חייב משום משרטט[6]* (משנ"ב).

  3. אין הבדל אם משרטט עם דיו או ללא דיו (משנ"ב).

תרומת הדשן בשם האור זרוע: אסור מדרבנן לכתוב במשקין על שולחן או באפר, אך מותר לסמן צורת אותיות באויר.

☜ כך פוסק שו"ע.

  1. הוא הדין שאסור לכתוב על חלון עם אדים (משנ"ב[7]).

  2. הכותב על דברים קרושים כמו חלב או דם חייב חטאת (משנ"ב בשם התוספתא). ויש אוסרים מדרבנן (פרישה).

  3. אין איסור לסמן אותיות באויר ולא אומרים שמאמן את ידיו לכתוב, והוא הדין שמותר ללמוד מלאכה בשבת מגוי (אחרונים). ובתנאי שזה כדרך עראי, ואינו אומר לגוי כלום ולא הולך לשם במיוחד (משנ"ב).

  4. מותר להעביר אצבעו על גבי דף נגוב, משום שאין רישומו ניכר כלל (ט"ז).

  5. אסור לחבר אותיות זו סמוך לזו על פרוכת[8]* (משנ"ב).

  6. משמע מדברי רש"י שמותר לכתחילה לכתוב על מים. ובתפארת ישראל כתב לאסור אפילו במים, (וצ"ב מניין לו) (שער הציון).


הערות שוליים[עריכה]

  1. המשנ"ב מאריך בפרטי מלאכת כותב, הדברים הובאו כהקדמה משום שאלו יסודות במלאכה שאינם יוצאים בהכרח מתוך דברי השו"ע כאן.
  2. * כתיבה במחשב: לגרש"ז (נשמת אברהם ס"ק א) אינו נחשב ככותב מהתורה. ויש חולקים (שבט הלוי (ו, לז)).

  3. ברור לפוסקים שהמשלים לספר מכד' ספרים חייב. יש שהסתפקו הדין המשלים מזוזה, ובחזון עובדיה (ה, עמוד קמג) כתב שחייב בזה. אך הסתפק בדין ספרים המודפסים (שם).

  4. המשנ"ב כותב שהמחבר אותיות לפרוכת הוי כעין כותב. ואפשר שדווקא אם מחבר אותם כדרך הכותב זה נראה כעין כתיבה, אבל אם לא מחבר אותם אלא מניח אותם אחת ליד השניה אין בזה אפילו כעין. (כנלע"ד להסביר את דברי הגרש"ז שחילק כמובא בשש"כ). אלא שלא הבנתי איך יהיה מותר לפי זה לחתוך בין אותיות של עוגה (כנ"ל בהערות לסעיף ג), שהרי הם מחוברות לעוגה ממש.

  5. הגרש"ז (נשמת אברהם כאן, הערה 48) פסק שאפילו כתב שמתקיים שלושה או ארבעה ימים נחשב שאינו מתקיים. למנחת יצחק (ז, טו) הלכה כרמב"ם שאם מתקיים יותר מיום חייב (ודייק מהרשב"א שלא כדברי הביה"ל).

  6. * הגרש"ז (שולחן שלמה ג, ס"ק יד) כותב שהמשרטט על תפוז כדי לדעת איפה לחתוך אינו נחשב משרטט. וצ"ע מה הסברא לחלק. ואפשר שמסרטט הוא רק כשיש משמעות לדיוק מקום החיתוך, שרוצה לחתוך דווקא במקום זה ולא במקום אחר. אבל אם לא משנה לו בדיוק איפה לחתוך, הגם שעושה את זה בשביל נוחות וכדומה אין בזה איסור.

  7. אך להעביר קו בלבד, כתב בחזון עובדיה (ה, עמוד קמח) להתיר.

  8. * לפי זה אסור לקרב אותיות של מגנט על מקרר משום כותב (הגרש"ז, (שולחן שלמה הערה לה)). וכן אסור לחבר חלקי פאזל זה עם זה (שש"כ (פרק טז)). אמנם יש לחלק בין פאזל שהחלקים מתחברים בחזקה זה לזה לבין אותיות על מקרר שאין שם חיבור חזק בין האותיות ולא מסגרת (עיין אגרות משה א, קלה). וצ"ע.