פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שלו ו

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שלו ו


סעיף ו | הוצאת עשב מטיט[עריכה]

רב הונא (נ:) אומר שצמח שהטמינוהו בעפר והוציאו פעם אחת מערב שבת, מותר להוציאו שוב בשבת. הגמרא מקשה עליו מברייתא שמתירה למשוך בעלים של הצמח ולהוציאו, אפילו אם לא שלף מערב שבת, ונשארת בתיובתא.

טור: מותר להוציא אפילו אם לא שלף מערב שבת.

תוספות ור"ן: מדובר שלא השריש הצמח. ודווקא הטומן, אבל אם התכוון להשריש אסור (תוספות).

☜ כך פוסק שו"ע (ופסק את דברי הגמרא שמותר להוציא גם אם לא שלף מע"ש).

  1. אין איסור מוקצה בהוצאת העציץ (בהזזת העפר) משום שזה טלטול כלאחר יד. ואף להחזיר את העציץ מותר אם מקום הנקב לא התקלקל (משנ"ב).

  2. אפילו אם טמן את העשבים בקרקע מותר להוציאם, אם לא התכוון לזרוע (משנ"ב).

  3. לאחר שלושה ימים השרישו וודאי ואסור להוציא את הצמח (ורק לפני שלושה ימים ודאי שלא השרישו) (משנ"ב).