פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שלא ח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ח | הוצאת בגד לצורך מילה[עריכה]
המשנה (שם) אומרת שאסור לעשות חלוק לצורך המילה (שהיו כורכים את מקום המילה כדי שלא יעלה העור חזרה (על פי רש"י)). אבל יכול לכרוך סמרטוט, ואם אין לו, יכרוך על אצבעו ויביא, אפילו מחצר אחרת (דרך מלבוש, היינו הוצאה בשינוי (רש"י)).
◄ רמב"ן[1]: מותר גם דרך רה"ר.
◄ טור: מותר להביא דווקא מחצר אחרת ולא מרה"ר. (אף שמשמע מדברי הר"ן שמותר אפילו מרה"ר, כוונתו רק לומר שיש איסור להביא מחצר אחרת כמו שיש איסור מרה"ר (בית יוסף)).
☜ שו"ע: אין להכין בגד לכרוך על המילה, אבל כורך סמרטוט. ואם אין לו, כורך על האצבע ומביא מחצר אחרת[2].
אם גילו לפני המילה שאין להם חלוק בשביל המילה יכולים להביא אותו דרך חצר אחרת בשינוי ולא ידחו את המילה, כיוון ששבות דשבות מותרת לצורך המילה (גר"א ביו"ד רסו).
אליה רבה מקל להביא דרך אף כרמלית.
◄ רש"י: אין סכנה אם לא יביאו חלוק, רק ייתכן שיצטרכו למול שנית.
◄ רשב"א ושא"ר: יש סכנה אם לא יביאו את החלוק.
⤶ נפק"מ: אם מותר להביאו דרך רה"ר אחר המילה כשאי אפשר בשינוי (ומשמע בביה"ל שצידד להתיר כרשב"א).
לסיכום:
| מצווה (לא מילה או א"י). | מילה (לפני המילה) | חולה שאין בו סכנה | |
|---|---|---|---|
| איסור תורה בשינוי | אסור לכו"ע (שז, ה) | שו"ע ומשנ"ב: אסור. אבל שחיקת סמנים הותרה בשינוי. ורש"י ותוספות: גם זה אסור. | מחלוקת בדעת שו"ע בשכח, יז אם התיר או לא. |
| איסור תורה על ידי גוי | שו"ע: אסור. עיטור: מותר. | שו"ע: אסור. עיטור ומג"א: מותר. | מותר (גמרא) |
| איסור דרבנן כדרכו | אסור לכו"ע | אסור (גמרא) | שו"ע: אסור. רמב"ם: מותר. |
| איסור דרבנן בשינוי | מחלוקת אחרונים על סימן שז, ה | מותר לכו"ע (שלא, ז בביה"ל) | מותר לכו"ע (שכח, יז). |
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ (עיין גר"א יו"ד רסו).
- ↑ בשביל לסדר את הדברים סיכמנו כאן בקצרה את פסקי השו"ע: 1. בסעיף ז פוסק השו"ע שמותר לעשות איסור דאורייתא (שחיקת כמון) בשינוי לצורך מילה. אך אסר איסור דרבנן כדרכו (טריפת יין ושמן). 2. בסעיף ח פוסק השו"ע שמותר להוציא רק מחצר שאינה מעורבת בשינוי (איסור דרבנן בשינוי). משמע שאסור לעשות איסור תורה בשינוי. 3. בסעיף ו פסק השו"ע שאסור לעשות איסור דרבנן בשביל מילה. וכן אסר לעשות איסור דאורייתא על ידי גוי. 4. בסימן שז, ה השו"ע התיר רק שבות דשבות של גוי לצורך מצווה. 5. בסימן שכח, יז נחלקו האחרונים האם שו"ע התיר איסור תורה בשינוי לצורך חולה או שהוא התיר איסור דרבנן בשינוי לצורך חולה. נראה לבאר שאיסור שחיקת סממנים שונה משאר איסורים. שכן איסור זה הותר לאחר המילה (בזה שנותן סממנים על המילה) ואם כך, התירו אותו גם לפני המילה כשעושה אותו בשינוי. אבל איסור הוצאה לא הותר בשינוי. (ע"פ רא"מ הורביץ) וכן איסור דרבנן (לערב יין ושמן), או איסור תורה על ידי גוי אסורים גם לצורך מילה (כנ"ל בסעיף ו). כיוון שאמרנו שהשו"ע מתיר רק שחיקת סממנים בשינוי כיוון שזה איסור שהותר לצורך מילה אין להשוות סעיף זה לסימן שכח, יז, כיוון שכאן יש היתר מיוחד במילה.