פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שכח ב

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שכח ב


סעיף ב | חולי שיש בו סכנה[עריכה]

התורה אמרה "וחי בהם" (ויקרא יח, ה), שחביבה נפשם של ישראל על הקב"ה יותר מהמצוות (רש"י). ומכאן למדו חכמים (במסכת יומא (פה:), סנהדרין (עד.) ועוד) ששבת נדחית מפני פיקוח נפש, ואפילו מפני ספק פיקוח נפש.

הירושלמי אומר (יומא ח, ה) שהשואל הרי זה שופך דמים והנשאל הרי זה מגונה.

רמב"ם: ואסור להתמהמה בחילול שבת לחולה שיש בו סכנה שנאמר: "...וחי בהם" - ולא שימות בהם.

תרומת הדשן: הנשאל הרי זה מגונה, כיוון שהיה צריך לדרוש לציבור שלא שואלים על פיקוח נפש.

☜ שו"ע: כל דבר שיש בו סכנה מצווה לחלל עליו את השבת והזריז הרי זה משובח, והשואל הרי זה שופך דמים.

  1. רק רפואה ידועה לאנשים או למומחה מותרת (מג"א).

  2. אם החולה חושש לחלל שבת, כופים אותו ומדברים על ליבו שזו חסידות של שטות (רדב"ז).