פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שטו ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד | עשיית אוהל במיטת חבלים[עריכה]
ר"ן ומגיד ומשנה בשם הרשב"א: מיטה המסורגת בחבלים, ויש פחות משלושה טפחים בין חבל לחבל, מותר להוסיף עליה סדינים וכדומה. אך אם יש יותר משלושה, אסור לפרוס סדינים. וכן אסור להוריד ממנה סדינים שעליה, מדין סותר.
☜ וכך פוסק שו"ע[1]*.
⤶ מדובר כאן על מיטה שיש לה מחיצות עד לארץ והוא עכשיו מעמיד את המיטה עם המחיצות. משום שאם אין לה מחיצות הרי נפסק בסעיף ג שמותר לפרוס אם אין מחיצות, ואם יש מחיצות עומדות, כבר נפסק שמותר לפרוס עליהם גג (וכך יוצא שסתירה חמורה מבניין[2] (שער הציון)) (משנ"ב).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ * נראה שבסתירת אוהל עראי אסור אפילו אם ישאיר טפח בסופו שהרי אין כאן סברת מוסיף על אוהל עראי. אמנם עיין בסעיף י בהערה שם.
- ↑ שאם המחיצות עשויות מבעוד יום מותר להניח סדין, אך אסור לסתור גם אם המחיצות שם מבעוד יום. ועיין בחזון עובדיה (ה, עמוד רצט) שהקשה כיצד ייתכן לחייב סותר כשאין חיוב משום בונה, והרי סותר מתחייב רק אם עושה על מנת לבנות במקומו. וע"ש מה שתירץ. [וייתכן שאפשר ליישב שמדרבנן אסרו לסתור אפילו כשאינו צריך למקומו, וכאן הרי אסור לסתור רק מדרבנן. וצ"ב].