פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שח מ

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שח מ


סעיף מ | דידוי ודחיית בעלי חיים[עריכה]

המשנה (קכח:) אומרת שתרנגולת שברחה דוחים אותה עד שתכנס. מדייקת הגמרא שאסור לדדות אותה, משום שהיא 'מקפא נפשא', (מגביהה את עצמה מהארץ, ושאר העופות הולכים על הארץ כשמדדים אותם (רש"י)[1]).

ר"ן: כל ההיתר לדדות בהמה ועוף בשבת הוא רק משום צער בעלי חיים, שאם לא כן אין שום היתר לטלטל בעלי חיים בשבת שהרי הם מוקצה ומוקצה אסור אפילו בטלטול מועט).

☜ טור ושו"ע: תרנגולת מותרת רק בדחייה ושאר חיות ועופות מותרים בדידוי בחצר, אם הם צריכים לכך, ובלבד שלא יעקרו רגליהם מהארץ.

⤶ מותר לדחות תרנגולת אפילו אם זה לא לצרכה אלא כדי למנוע הפסד ממון, אבל אם אין בזה הפסד ממון לא נכון אפילו לדחותה (ב"ח ואליה רבה).

  1. רק אם יש צורך התירו לדדות את הבהמות משום שגם טלטול מקצת מהמוקצה נאסר, ורק משום צער בעלי חיים התירו זאת (משנ"ב).

❖ דידוי בכרמלית[עריכה]

הברייתא (שם) אומרת ששאר בעלי חיים ועופות מותרים בדידוי בחצר אבל לא ברה"ר.

◄ טור ולבוש: כרמלית דינה כרה"ר.

◄ בית יוסף: כרמלית מותרת[2] (כי זו גזירה לגזירה).

☜ משנ"ב: עגלים גדולים וכדומה מותרים בכרמלית (כיוון שהר"ן מתיר אפילו ברה"ר (לקמן), כי אין חשש שיבוא לטלטלם).

❖ בהמות גדולות[עריכה]

◄ ר"ן: בהמות גדולות מותרות בדידוי ברה"ר.

◄ רמב"ם וטור: אין חילוק ואסור.

☜ כך פוסק שו"ע (ע"פ משנ"ב).

  1. בבהמות לא אומרים 'חי נושא את עצמו' ולכן הנושא בהמה ברה"ר חייב מהתורה (משנ"ב).


הערות שוליים[עריכה]

  1. הרמב"ם וסמ"ג מבארים שתרנגולת נשמטת ויש חשש שיתלוש את הכנפיים שלה. השו"ע מביא את ביאורו של רש"י.
  2. והאחרונים כתבו בדעת השו"ע, שהוא סתם כדעת הטור ולא כמו שתמה בבית יוסף על דבריו (עיין כף החיים אות רמ, ובן איש חי, ויגש, ח).