פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שדמ א

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

No result


סעיף א | ההולך במדבר ולא יודע מתי שבת[עריכה]

רב הונא (סט:) אומר שההולך במדבר ולא יודע מתי שבת, מונה שישה ימים ושומר את היום השביעי כשבת, וכך גם אומרת הברייתא. (רבי חייא סובר ששומר את היום שנזכר בו ומונה לאחריו שישה ימים. והוקשה מהברייתא ונשאר בתיובתא).

רבא אומר שכל יום ויום עושה בו את פרנסתו, ואף בשבת עצמה יעשה כדי צרכו משום פיקוח נפש (ואין לו לעשות ביום אחד פרנסת שני ימים, כיוון שייתכן וזו שבת ונמצא שעושה מלאכה שלא לצורך פיקוח נפש. (ע"פ רש"י)). והיום השביעי יהיה ניכר משאר הימים בקידוש והבדלה לזכרון בעלמא.

כלבו, ר"ן וטור: כל יום יכול לעשות רק כדי פרנסתו בצמצום.

⤶ בית יוסף: ואם הוא אדם עשיר אסור לעשות מלאכה כלל, שהרי יש לו ממה להתפרנס.

☜ שו"ע: מונה שישה ימים ומקדש שביעי בקידוש והבדלה. ואם יש לו מה לאכול אסור לעשות פרנסה כלל, ואם אין לו יעשה כל יום כדי צרכו בצמצום.

  1. הוא הדין במי שנשבה בין הגוים (ירושלמי), אמנם בזה לפעמים יכול לדעת מתי שבת אצלנו לפי חשבונם של הגוים (משנ"ב).

  2. אם אין לו יין יצא בקידוש שבתפילה (שהרי מתפלל תפילות שבת באותו יום), וכן יוצא בשעת דחק 'באתה חוננתנו' במוצאי שבת (משנ"ב).

  3. כל עוד יכול לעשות כל מיני טצדקי כדי שלא לחלל שבת, כגון למכור איזה חפץ או לתת לבני השיירה שלו בהקפה כדי שלא יצטרך לעשות מלאכה, צריך לעשות, עד שיגיעו למקום יישוב (משנ"ב).

  4. אם עשה ביום אחד יותר מפרנסתו, אסור לו לעשות למחרת (תוספת שבת).

  5. אם אדם שכח באיזה חודש עומד, או באיזה תאריך בחודש (כגון שלא יכול לדעת על פי הלבנה במדויק), צריך לנהוג מספק ימים טובים עד שידע שעברו (ביה"ל).

  6. אם יכול להתענות יום אחד בלי חשש סכנה:

◄ לתוספת שבת: צריך להתענות.

◄ לבגדי ישע: אינו צריך להסתגף כדי שיוכל לצאת במהרה מהמדבר (ביה"ל).

  1. העדיפו חכמים שאדם יעשה מלאכה מצומצמת כל יום מאשר שיעשה יום או יומיים לכל השבוע ואז יוכל לשבות לגמרי אולי ביום שבת, כיוון שבכל יום זה פיקוח נפש ואין בזה כלל חילול שבת, לעומת אם יעשה מלאכות לכל השבוע אולי השבת בלי צורך פיקוח נפש (ביה"ל).

  2. חייב להניח תפילין אפילו ביום שמשמר כשבת, אלא שלא יניח בזמן התפילה שלא יהיה תרתי דסתרי (ביה"ל).

❖הילוך בשבת[עריכה]

תוספות ורא"ש (בתירוץ השני), רמב"ן, מגיד משנה וטור: מותר ללכת אפילו באותו יום שמשמר כשבת (כדי שיוכל לצאת מהמדבר במהרה).

☜ כך פוסק שו"ע.

  1. מג"א: אסור לעשות איסורי דרבנן חוץ מההליכה שהתירו לו. אליה רבה: מותר לעשות איסורי שבות שהרי זה רק ספק דרבנן.