פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שא ח

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שא ח


סעיף ח | יציאה במחט[עריכה]

המשנה אומרת (נז., סב.) שאשה היוצאת במחט נקובה או בטבעת שיש עליה חותם חייבת חטאת, ואם יצאה עם מחט שאינה נקובה או בטבעת שאין עליה חותם פטורה. ובגמרא אומר עולא שחילופיהן באיש.

רי"ף ורמב"ם: עולא סובר שחילופיהן בין במחט ובין בטבעת. לכן איש שיצא עם מחט שאינה נקובה או טבעת שאין עליה חותם חייב, ולהיפך פטור.

רא"ש וטור: עולא סובר שחילופיהן באיש רק בטבעת, שאם יצא איש עם טבעת שאין עליה חותם חייב. אבל במחט פטור בכל מקרה כי זו הוצאה כלאחר יד.

גאונים, רש"י, רמב"ן ורשב"א (על פי המגיד משנה): אין הבדל בין איש לאשה ביציאה במחט, והיוצא במחט נקובה חייב חטאת כמו אשה, ובמחט שאינה נקובה פטור.

☜ שו"ע: לא יצא איש במחט התחובה לו בבגדו, בין נקובה ובין אינה נקובה. ואם יצא עם מחט נקובה חייב חטאת (רש"י[1]). ויש אומרים להפך (רמב"ם).

⤶ סעיף זה אינו עוסק באדם אומן. עיין בסעיף יב (משנ"ב).

☜ מג"א: הכל לפי הזמן, אם רגילים לצאת עם מחט ביום חול- חייבים, כי זה דרך ההוצאה. ואם לאו- פטורים משום שינוי (משום שאין זה תכשיט). ואם רגילים במקום אחד לצאת בה בטלה דעתם לכל העולם ופטורים.

  1. טעמם של הראשונים: רש"י מחייב [באיש] בנקובה כי לפעמים רגילים להוציא מחט נקובה כשהיא תחובה בבגד, ואילו באינה נקובה, לא רגילים להוציאה כשהיא תחובה בבגד אלא ביד, ולכן פטור אם יצא כשהיא תחובה. והרמב"ם פוטר [באיש] בנקובה כי לדעתו אין דרך גבר לצאת עם מחט בבגדו (כי זה גנאי שיאמרו שהוא חייט[2]), ובאינה נקובה, הדרך לפעמים לצאת בה בחול כשהיא תחובה בבגדו כדי להשתמש בה שימושים שונים, ולכן חייב בה (משנ"ב).

  2. אם הוציא את המחט בידו- חייב חטאת בכל מקרה, בין איש ובין אשה (משנ"ב).

  3. אם איש רוצה לצאת במחט שאינה נקובה בשביל לחבר שפתי הלבוש זה לזה, יש להסתפק אם זה מותר, כמו שלאשה מותר במחט שאינה נקובה (שג, ט) או שכאן שאני כי יש מי שמחייב באיש במחט שאינה נקובה (ובאשה פטורה לכו"ע) (ביה"ל).

סיכום דין איש היוצא בטבעת ומחט:

רי"ף ורמב"ם רא"ש וטור רש"י ורמב"ן שו"ע
מחט נקובה פטור פטור חייב אין לצאת במחט כלל, וסתם כדעת רש"י, והביא את הרי"ף כיש אומרים.
מחט שאינה נקובה חייב פטור
טבעת שיש לה חותם פטור פטור פטור עיין בסעיף הבא
טבעת שאין לה חותם חייב חייב חייב


הערות שוליים[עריכה]

  1. הגר"א כותב שרש"י סובר כדעת הרא"ש שפטור בנקובה. ולפי זה רש"י, רי"ף, רמב"ם, רא"ש וטור שווים לפטור במחט נקובה.
  2. ואף החייט עצמו לא רוצה בדרך כלל שידעו, אלא רק לעיתים מזומנים. אבל אשה דרכה לתקן בגדי ביתה ואינה בושה לצאת עם מחט תחובה (שער הציון).