פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רצו ו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו | עמידה בהבדלה[עריכה]
◄ כלבו: ראוי לעמוד בהבדלה לכבוד המלך שאנו מלוים (וכיוון שהם קובעים עצמם להבדלה - הקביעות מועילה לכל הברכות).
☜ כך פוסק רמ"א.
◄ תוספות, מרדכי ואגור: צריך לשבת כדי שתהיה קביעות ויוכלו לפטור זה את זה.
☜ כך פוסק שו"ע[1].
❖ דרך האחיזה ביין, בבשמים ובנר
מרדכי: אוחז את היין בימינו.
⤶ ראבי"ה: כשמברך על הבשמים יקחם ביד ימין ואת היין בשמאל ושוב יחזיר לימין.
☜ כך פוסק שו"ע[2].
אין להניח את היין מיד שמאלו בשעת הברכה על הבשמים, משום שכל ברכות ההבדלה צריכות להאמר על הכוס (משנ"ב).
יברך על הבשמים ויניחם, רואה בצפרניו ויברך על הנר, יחזיר את הכוס לימינו ויגמור את ההבדלה (משנ"ב).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בסימן רעא, י פסק שו"ע לעשות קידוש בעמידה, והרמ"א פסק על פי הכלבו שעדיף בישיבה. ואילו כאן שו"ע פסק שעדיף לשבת והרמ"א פסק על פי הכלבו שעדיף לעמוד. ונראה בפשטות שהשו"ע סבר שבקידוש יש לעמוד משום שיש בזה עדות על בריאת השמים (משנ"ב שם) ולעניין הקביעות מספיק שיקבעו בדעתם לצאת. אבל בהבדלה השו"ע לא קיבל את סברת הכלבו שצריך ללוות את המלך ולכן צריך לשבת כדי לעשות קביעות גמורה. והרמ"א סובר להפך, בקידוש יש לשבת (ורק לעמוד מעט לשם ה') אבל בהבדלה יש סברא שצריך לעמוד כיוון שמלווה את המלך, ולעניין הקביעות מספיק שקובעים בדעתם.
- ↑ לשון השו"ע: אוחז היין בימין וההדס בשמאל, ומברך על היין ושוב נוטל ההדס בימים והיין בשמאל ומברך על ההדס וחזיר היין לימינו. (משמע מדבריו שבשעת ברכת היין צריך לאחוז את ההדס בשמאל, ועיין בדברי הראשונים בבית יוסף שלא כתבו דבר זה).