פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר מד ט

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר מד ט

סעיף ט[עריכה]

ישראל מומר שקידש, קדושיו קדושין גמורים. וצריכה ממנו גט (יבמות מז,ב). ואפילו זרעו שהוליד משהמיר, אם קידש אותו זרע ישראלית, קדושיו קדושין. ודוקא שהולידו מישראלית, אפילו מומרת. אבל אם הולידו מן העכו"ם, דינו כעכו"ם, אפילו היה המוליד ישראל שאינו מומר (מ"מ). (אבל ישראלית מומרת שיש לה זרע עם העכו"ם שקידש, קדושיו קדושין) (מרדכי סוף החולץ).

לא ידעה שהוא עוזב דת: נו"ב – אין להתיר מצד מקח טעות שהרי אפילו בבעל שלא ידע שהיא מחייבי לאוין פסקו הפוסקים שהיא מקודשת, כ"ש באשה שניחא לה בכלדהו, וכ"ש בעוזב דת שבידו לחזור בתשובה. וכן אין להקל ע"פ הי"א שבעיטור שאין קידושי עוזב דת תופסים לפי שאין חש לדעה זו, ואף החולקים ביבום (קנז,ד) מודים בקידושין.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.