פפירוס איפוור

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפפירוס המקור

פפירוס איפוור הוא תיאור של מסכת האירועים הקשים, הכתובים על ידי כהן דת מצרי בשם איפוור. הפפירוס המכיל את דבריו איפוור, נרכש בשנת 1828 על ידי המוזיאון של ליידן בהולנד ומספרו הקטולגי 344 . הפאפירוס כתוב על שני צידיו. הוא מכיל שבעה עשר עמוד.

פרופסור עמנואל ווליקובסקי מנתח בספרו "דורות בתוהו את הפאפירוס ומצביע על הדמיון בין מבנה הקטסטרופות, כפי שמתאר אותו המצרי איפוור (והוא מדווח על עשר), לבין הנאמר בספר שמות. מרוח הדברים של הכותב, ניכר בעליל, שזהו תיאור עצוב וכואב של מאורעות יוצאי דופן, שהוא עד להם. בהתאם לגישתו הכללית של הפרופסור ווליקובסקי, הבונה מחדש את הכרונולוגיה של מלכויות מצרים, שייכת תעודה זו בדיוק לתקופת יציאת מצרים, ופאפירוס איפובר הוא דיווח "מן השטח".המקור

מכות מצרים[עריכה]

ד"ר עמנואל ויליקובסקי, המקדים את זמנה של יציאת מצרים במאות שנים, הראה כי אירועים רבים הנזכרים בפפירוס, מקבילים לסיפור מכות מצרים ול'בריחת העבדים' ממנה. נציין רק ציטוטים מספר:


ספר שמות (פרקים ז עד יב) פפירוס איפוור
וַיְהִי הַדָּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. מכה בכל הארץ, דם בכל מקום ....
יֵּהָפְכוּ כָּל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְדָם. הנהר הוא דם!
וְלֹא יָכְלוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאֹר. אנשים מפחדים לנסות לטעום, אנשים צמאים בגלל הדם .... אבוי אלו הם המים שלנו! זו (היתה) השמחה שלנו! מה אנחנו יכולים לעשות? הכל אבוד!
הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד. ...כל החיות, ליבם בוכה. הבקר גונח ......... הדֶּבֶר והחולי שוכנים בכל הארץ...
וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה ... וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד כָּבֵד מְאֹד. באמת, שערים עמודים וקירות נשרפים באש.
וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם אֵת כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וְאֵת כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד וְאֶת כָּל עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר. מצרים התחתון בוכה ... הארמון כולו נשאר בלי רווחיו. לו היה ראוי (אבל אין לו) חיטה ושעורה אווזים ודגים.
וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל. באמת, התבואה נכחדה מכל צד.
וַיַּעֲזֹב אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ בַּשָּׂדֶה. הנה הבקר נעזב משוחרר, ואין מי שאוסף אותם.
וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם ... וַיְכַס אֶת עֵין כָּל הָאָרֶץ וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ וַיֹּאכַל אֶת כָּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְאֵת כָּל פְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר הוֹתִיר הַבָּרָד וְלֹא נוֹתַר כָּל יֶרֶק בָּעֵץ וּבְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. באמת, כל מה שהיה נראה עד אתמול, נעלם. השדה נשאר ריק כמו לאחר הקציר של פשתן. לא נמצא פירות ולא ירקות ... רעב.
וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם. הארץ בלי אור.
וְהָיְתָה צְעָקָה גְדֹלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָתָה וְכָמֹהוּ לֹא תֹסִף. היתה צעקה גדולה במצרים, מעורבת בקינה.
כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת. מי שמניח אחיו באדמה נמצא בכל מקום.
וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם. באמת, הגדול והקטן צעקו, המלווה והאֵם. האם זה סופו של האדם? כבר לא יהיה הריון ולא לידה? ... הכל נהרס! בתי האדם נהפכו כהרף עין.
וה' הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר. באמת, הילדים הנסיכים מושלכים לרחובות ... הכלא נהרס.
וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן הָאָרֶץ כִּי אָמְרוּ (אם לא נשלח אותם בסוף) כֻּלָּנוּ מֵתִים. באמת, הגדול כמו הקטן אומרים: אני חושב שאני עלול למות.


בהשוואתית מראה ד"ר עמנואל ויליקובסקי כי בהזזה של 540 שנה, ניתן למצוא זהות בין אירועים המסופרים בתנ"ך לבין אלו בהיסטוריה הקדומה שח מצרים, כמו מכות מצרים.

הקשר לארץ גושן[עריכה]

זאב ח' ארליך (ז'אבו) במדורו "ארץ מקרא" בשבועון "מקור ראשון" במאמר ארץ גושן בעמק פאיום מאזכר את הפיפירוסים בהקשר להערכתו על מיקומה של ארץ גושן ו"יציאת מצרים"

אחת השורות בפפירוס אומרת:אנשים נעדרים... פקודה... המערב התרוקן...

מה פירושה של שורה זו ? למה מכוונים הדברים? הצעתו של דניאל משה לוי אומרת כי הכוונה היא ליציאתם של בני ישראל מארץ גושן, זו שזוהתה על ידו בחלקה המערבי של מצרים, ב'עמק פאיום'. מכיוון שב'פפירוס איפוור' מסופר על מרדף אחרי עניים באיזור שבו אירע שיטפון והסתיים באסון. המשפט הפותח סיפור זה הוא: 'פקודה... אנשים נעדרים... המערב התרוקן. 'המערב התרוקן' פירושו, אם כן, כי האיזור המערבי של מצרים התרוקן מהאוכלוסיה שבו – בני ישראל...

הצגת 'אנשים נעדרים... המערב התרוקן...' כמתאר את המצב בארץ גושן, יש בו כדי לסייע באיתור מקומה ברחבי מצרים.לפי כך נראה לחוקר כי ב'עמק פאיום' מתאים יותר מאשר המקום המסורתי המוצע - צפון מזרח עמק הנילוס.

ראו גם[עריכה]