מיקרופדיה תלמודית:דבר הלמד מסופו

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרה[1] - דבר סתום האמור בתורה, ואין אנו יודעים במה הוא מדבר, הרי הוא למד מהמשך הדברים באותו ענין

גדרו

דבר הלמד מסופו נמנה בין שלש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן שמנה רבי ישמעאל (הקדמת תורת כהנים), אלא שנחלקו ראשונים אם היא מידה בפני עצמה (פירוש רב סעדיה גאון על י"ג מידות; מדות אהרן א), או שנכללת במידה של דבר הלמד מענינו (ראה ערכו. רש"י על י"ג מידות; ספר הכריתות בתי מדות; ראב"ד לתורת כהנים, ועוד), ולכן לא נמנית מידה זו בנפרד בין שבע מידות שמנה הלל הזקן (ראה תורת כהנים שם. פירוש רבנו הלל לתורת כהנים).

גדרו של דבר הלמד מסופו הוא, שדבר שאין מפורש בו במה הוא מדבר, מתפרש ממה שמדובר באותו הענין עצמו בהמשך הענין, ובזה הוא נבדל מדבר הלמד מענינו, שמתפרש מענין אחר הסמוך לו (ראה הליכות עולם שם בדיני דבר הלמד מענינו, ובמדות אהרן שם וטו. וראה ערך דבר הלמד מענינו).

דוגמאות

  • וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם (ויקרא יד לד), יכול אף בית שאין בו אלא אבנים או עצים או עפר (מדות אהרן פסקא ו), או העשוי מנסרים או מיריעות (שם פרק טו), תלמוד לומר: וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת אֶת אֲבָנָיו וְאֶת עֵצָיו וְאֵת כָּל עֲפַר הַבָּיִת (ויקרא שם מה), דבר הלמד מסופו שאין הבית מטמא אלא אם כן יש בו אבנים ועצים ועפר (ברייתא דרבי ישמעאל פרק א ו; תורת כהנים מצורע פרק ה א. וראה ערך נגעי בתים).

ולא שמטרת כתוב זה לפרש שהבית הוא של אבנים ועצים ועפר, שאם כן היה זה בגדר המידה של כלל ופרט, שאין בכלל אלא מה שבפרט (ראה ערך כלל ופרט) - או בגדר כלל הצריך לפרט (ראה ערכו. מדות אהרן טו. וראה יבין שמועה כלל קמז) - אלא שבא ללמד דין בפני עצמו שהכל מקבל טומאה וצריך נתיצה, וממילא מתפרש על ידי זה פירוש הבית שבראש הענין (ראב"ד לתורת כהנים שם, וראה מדות אהרן טו, ושם פסקא ז).

  • ויש מהראשונים שכתבו דוגמא לדבר הלמד מסופו: אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה (ויקרא יח ו), הרי שאסר כל שְׁאֵר שבעולם, אבל בסוף הענין פירש את האסורות, ומהן אנו למדים שכל השאר מותרות (פירוש רש"י לי"ג מדות; אבודרהם סדר תפלות של חול)[2].

דבר הלמד מתחילתו

דבר הלמד מסופו, הוא הדין שלמד מתחילת הענין, שענין המידה הוא שהדבר ילמד ממה שנתפרש בו, בסופו או בראשו, ולפי שעל הרוב הפירוש בא לבסוף, נקטו מה שהוא על פי הרוב (מדות אהרן שם, וראה שם עוד טעמים).

הערות שוליים

  1. ו', טור תקנו - תקנז.
  2. בתורת כהנים אחרי פרק יג טו למדו כן במידת כלל ופרט.