מיקרופדיה תלמודית:גט שחרור

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
EnTalMicSml.jpg
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.

גט שחרור

הגדרה[1] - שטר, שבו האדון מוציא את עבדו ושפחתו לחירות

מהותו

אחד הדרכים שעבד כנעני ושפחה כנענית (ראה ערכיהם) קונים בהם את עצמם ויוצאים לחירות הוא בשטר (קדושין כב ב; רמב"ם עבדים ה א; טוש"ע יורה דעה רסז כו). שטר זה נקרא שטר שחרור (גיטין יא ב), ולרוב גט שחרור (גיטין פה ב, קדושין כד ב, יבמות מח א).

פעולתו שמפקיע שני הקניינים שהיו לו לאדון בעבד: קנין הממון, שמשועבד לו בגופו לעשיית מלאכה וכיוצא; וקנין האיסור, שמחמת קנין האדון בו הוא אסור בבת חורין ופטור מקצת המצות, ובשטר השחרור מקנה אותו האדון לעצמו בשניהם, שגופו קנוי לעצמו, ומותר בבת חורין, וחייב בכל המצות כישראל (ראשונים קדושין טז א).

אף עבד-עברי (ראה ערכו) אחד מן הדרכים שיוצא בו לחירות הוא בשטר (קדושין טז א; רמב"ם עבדים ב יא, יב), וכן אמה-העבריה [ראה ערכו] (רמב"ם עבדים ד ד).

עיקרו ונוסחו

גט שחרור עניינו שיהיה דבר הכורת בינו לבין אדוניו, ולא ישאר לאדון זכות בו (רמב"ם ז א).

גופו של גט שחרור הוא: 'הרי אתה בן חורין, הרי אתה לעצמך'. וכן אם כתב אין לי עסק בך, הרי זה שחרור (גיטין פה ב; קדושין ו ב; רמב"ם עבדים ה ג; טוש"ע יורה דעה רסז מא)[2].

דברים ששוה לגט אשה

בששה דברים שוו שחרורי עבדים לגיטי נשים, וחמשה מהם בעצם גט השחרור: (א) שיכתוב גט שחרור לשם המשוחרר; (ב) שלא יכתוב גט שחרור במחובר לקרקע; (ג) שאם נעשה בערכאות של עכו"ם הוא פסול; (ד) אין העדים חותמים זה שלא בפני זה, כמו בגיטי נשים; (ה) היה עד כותי חתום על גט שחרור הרי הוא כשר, אם חתם העד השני ישראל לבסוף, כשם שכשר בגט אשה (גיטין ט ב; רמב"ם ו ה,ו; טוש"ע יו"ד רסז מה-מז).

בזמן הזה שהכותים הם כנכרים לכל דבריהם והם פסולים גם בגיטי נשים ושחרורי עבדים, אנו למדים מהם לצדוקים (רמב"ם וטוש"ע שם. וראה ערך כותים ערך צדוקים וערך קראים)[3].

וכן תיקנו חכמים להזכיר את הזמן בגט שחרור, כדרך שתיקנו בגט אשה (יבמות לא ב, לפי' התוספות שם ד"ה והא).

גט שחרור כותבים על הנייר או על החרס (רמב"ם ה ג; טוש"ע שם מא).

בשאר הדברים גט שחרור הרי הוא כשאר כל השטרות (רמב"ם ו ה; טוש"ע שם מה). לפיכך עדים שאינם יודעים לחתום אינם חותמים על ידי שמקרעים להם נייר חלק והם ממלאים את הקרעים דיו, כדרך שעושים בגיטי נשים (ראה ערך גט: העדים), אלא אם אינם יודעים לקרות ולחתום אינם חותמים (רשב"ג בגיטין ט ב), שבאשה הקלו משום תקנת עגונות (ראה ערך גט, שם).

חצי עבד

המשחרר חצי עבדו בשטר נחלקו תנאים: רבי אומר קנה, וחכמים אומרים לא קנה (גיטין מא ב). הלכה כחכמים (רמב"ם שם ד; טוש"ע שם ס).

במה דברים אמורים ששיחרר חציו והניח חציו, אבל אם שיחרר חציו, ומכר או נתן במתנה חציו, הואיל ויצא העבד מרשותו לגמרי, קנה העבד חציו, והרי הוא חציו עבד וחציו בן חורין (גיטין מב א; רמב"ם שם; טוש"ע שם).

בשני עבדים

כשם שאין שתי נשים מתגרשות בגט אחד (ראה ערך גט: בשתי נשים) כך אין שני עבדים משתחררים בגט אחד (גיטין מב א, ורש"י ד"ה בשטר אחד; רמב"ם עבדים ז ג; טוש"ע רסז נט).

במעוברת וולדה

הכותב לשפחתו מעוברת: "הרי את בת חורין וולדך עבד", נחלקו תנאים: ר' יוסי הגלילי אומר ולדה משוחרר כמוה, וחכמים אומרים דבריו קיימים, והולד עבד והיא בת חורין, ואין הוא כמשחרר חצי עבדו, לפי שאין העובר כירך אמו, שיהא נחשב כמשייר בה (תמורה כה ב). הלכה כחכמים (רמב"ם ז ה; טוש"ע שם סא).

הכותב לשפחתו: "הרי את שפחה וולדך בן חורין" - יש מהתנאים סוברים שאם היתה מעוברת זכתה לו, לפי שהם סוברים עובר ירך אמו, ונעשה כמו שהקנה לה אחד מאבריה; לדעת הסוברים עובר לאו ירך אמו אינו משוחרר, שהרי אין אמו יכולה לקבל גט שחרור בעד הולד, כיון שהיא אינה משוחררת, ואין עבד יכול לקבל גט בעד חברו מיד רבו של עצמו (תמורה שם א; גיטין כג ב). הלכה שאין הולד משוחרר (רמב"ם ז ה).

הערות שוליים

  1. ה, טורים שכז-תשמב. ראה ערך שחרור וערך זכיה על מסירת השטר ליד העבד ועל זכיית הגט לעבד על ידי אחרים.
  2. יש מהראשונים שכתב שגט שחרור כותבים בי"ב שורות כדרך שכותבים גט אשה (ראב"ן סוף גיטין (רפד ב); החינוך מצוה תקעט. וראה ערך גט: צורתו, בטעם של י"ב שורות.
  3. על השיווי של שחרורי עבדים לגט אשה בנוגע לאמירת בפני נכתב ובפני נחתם של שליח המביא את הגט, ראה ערך שליח להולכה.