מיקרופדיה תלמודית:בית כור

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה

הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.

הגדרה[1] - מקום שאפשר לזרוע בו כור תבואה, בתורת מידה של שטח

שדה אחוזה

בית כור בתורת מידה נאמר בתורה בפדיון שדה-אחוזה (ראה ערכו) שהקדישה בעליה: זֶרַע חֹמֶר שְׂעֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כָּסֶף (ויקרא כז טז), וחומר הוא כור (אונקלוס שם; הכתב והקבלה שם), ולפיכך קראו את השטח במידה זו בית זרע חומר שעורים (משנה ערכין כה א), או בית כור (ברייתא שם).

ונזכר בהלכה גם בדיני כלאים (כלאים ב ט, שם ג ז), מכירת שדה (בבא בתרא קב ב), הרחקת נזיקין (בבא קמא סא ב), ועוד.

לפי הזרע

בית כור נמדד לפי הזרע ולא לפי התבואה, היינו כדי שיכולים לזרוע שם כור, ולא לפי מה שקוצרים הימנו כור, ולפי מפולת יד, היינו שזורעים ביד, שאין זריעה זו עבה, ולא לפי מפולת שוורים, שמוליכים שקים מנוקבים וזורעים וזריעתם עבה (ערכין שם, ורש"י ד"ה ולא מפולת שוורים), ואין משערים בזריעה שקירב בה זריעתו, ולא שריחקה (רמב"ם ערכין ד ב, על פי ברייתא שם), אלא בזריעה בינונית (ברייתא שם).

שיעורו

אין שמים כל קרקע לחוד, כמה אפשר בקרקע זו לזרוע, ואם הקרקע אינה מצמיחה כל כך נצריך יותר לזריעת כור, אלא בכל מקום השיעור שוה (רשב"ם בבא בתרא קב ב ד"ה האומר, ומהרש"א שם).

שיעור מידתו יוצא משיעור מידת בית סאה, שהוא חמשים אמה על חמשים אמה, היינו שני אלפים וחמש מאות אמה מרובעות (ראה ערך בית סאה), ומכיון שהכור הוא שלשים סאה (ראה ערך כור) הרי בית כור הוא אלף וחמש מאות אמה אורך על חמשים אמה רוחב (רש"י בבא מציעא קה ב ד"ה ד' סאין), שהן שבעים וחמשה אלף אמה מרובעות (רמב"ם שם ד).

ואין חילוק בשיעור זה בין בית כור האמור בפדיון שדה אחוזה, לכל בית כור האמור בהלכה (רמב"ם שם).

ויש מן הראשונים שכתבו ששיעורי בית כור וסאה משוערים בזריעת חטים (ר"ש כלאים ב ב), והוא קטן בהרבה מזרע חומר שעורים (פירוש המשניות לרמב"ם שם), ועל פי זה יש מהאחרונים שכתב שמידת בית זרע חומר שעורים שבפדיון שדה אחוזה לא נודעה מידתה בכמה, ולכן קבעו השיעור במפולת יד ובזריעה בינונית, אבל בית כור סתם האמור בכל מקום מידתו קבועה לפי ערכו של בית סאה שהוא חמשים על חמשים אמה, והוא מקום זריעת חטים, כסתם מאכל אדם (חוות יאיר קסח).

בלשון בני אדם

בלשון בני אדם יש שקוראים לשדה "בית כור", ואף על פי שלפי המידה אין שם בית כור, אלא אם כן אמרו "בית כור מידה בחבל", שלשון זה מורה על דיוק המידה בצמצום (בבא בתרא קג ב - קד א).

השיעור במידות שבימינו

שיעור בית כור תלוי בשיעור אגודל ואמה (ראה בערכיהם מה שיעורם בימינו לפי השיטות השונות).

הערות שוליים

  1. ג, עמ' רעב1-רעג1.