מילון הראי"ה:תקון חצות וההתאבלות על ירושלים ועל גלות השכינה (יסוד ענינם)

שאדם בעל דעת ולימוד^[1]שפִתֵחַ בו את רגש הדאגה הטהורה, המקננת עמוק עמוק בלב כל איש בעל לב טהור ונפש מרגשת, איך להיות להועיל אל הכלל כולו, במועדים הטובים שימצא נפשו מתרגשת ומתגעגעת להתפרץ להיטיב יותר מחוג יכולתה, מוציא את הרעיונות המתרוצצים אז בנפשו פנימה לאורה, ומבטא בשפתיו את חפצו האדיר וגעגועיו הנשאים [עפ"י ל"ה פרק כג].

הערות שוליים[עריכה]