מילון הראי"ה:תלמוד (התלמוד, ביחוד הבבלי)

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הספר היחידי שערכי החיים הכלליים והפרטיים של האומה מתבארים על ידו ומקבלים את צביונם על פיו. הספר הנושא עליו את האחריות של תמימות החיים הלאומיים של האומה [מ"ר 46]. מעוזן של ישראל בחיים ובמעשה. העמוד הימיני אשר כל בית ישראל נשען עליו בהליכות חייו הכלליים והפרטיים. בו נאצרו כל המכמנים כולם, כל הדעות וכל השיטות, <שהם אחודים במקורם העליון בתוכנם הנאצל, אשר על ידו רואים את חזון הקודש של "אלו ואלו דברי אלהים חיים"> [עפ"י שם 312]. אוצר התורה שבעל פה שעליה בנויה תקותינו העתידה ותעודתינו השלמה [ל"ה פרק יג]. אוצר הרוח הלאומי הכללי [א"ה (מהדורת תשס"ב) 40]. אורה וישעה, מעוזה ומשגבה ובית חייה של כנסת ישראל [מ"ר 315] תלמוד - (לימוד התלמוד) - החקירה על המעשים הפרטיים, הטובים והרעים, בהסתעפותם הרבה, מתוך המפורש על הנעלם, התרחבות המעשים המדות והדעות בברור תעלומותיהם [עפ"י ע"ר ב קפב].

תלמוד[עריכה]

התלמוד - הגמרא, שכלול כל תורה שבעל פה, המגלה בזרם חיוניותו את עיקר קדושתה האלהית של התורה שבכריתת ברית שבע"פ, בהמשך מסורת ושימוש ומשא־ומתן בה [ע"ר ב תט].

הצורה המרכזית החיה של התורה־שבעל־פה, בהשראת שכינתה הנמשכת ומאירה לנו גם במחשכי גלותנו, המוגדר במסורת הקדמונים בתור "גלוי טעמי תורה, חדושים וענפים, כללים ופרטים של חכמת הראשונים וראשוני הראשונים"[1][ל"י א קעג, (מהדורת בית־אל שצז)]. ע' במדור זה, תנ"ך. ושם, משנה. ושם, זוהר, ספר הזוהר. ע' במדור מונחי קבלה ונסתר, אמוראים, מבחינת אלהים דקטנות. ע"ע גאונים, תקופת הגאונים.

הערות שוליים[עריכה]

  1. גלוי טעמי תורה, וכו' של חכמת הראשונים וראשוני הראשונים - אגרת רב שרירא גאון, פרק על התלמוד.