מילון הראי"ה:שמחה בצפרא ורננה ברמשא (כינוי)

ההשכלה הכללית באור החכמה מרהבת את הנפש מצד עצמה, ומוצאים את ההארה הרוחנית בעצמם של דברים, בלא התעוררות חיצונית. אבל הפרטים הם מיגעים מצד עצמם, לא בנקל נראים בהם גווני האורה המקושרים בם. על ידי הקול ברינה של תורה מתעוררת הכונה וההרגשה הפנימית, והמאור הכללי מאיר דרך צינורות הנשמה על הפרטיות, ומתעלה הנשמה בקשר עליון להרגיש את האור כי טוב בהם, כמו בההופעות הכלליות. וזהו ההבדל שבין יום ללילה, שהיום מיוחד הוא להסתכלות כללית, "מחדדן שמעתיך - דיממא נינהו", והלילה להתבוננות פרטיות בפרטים הדקים ונפרדים. "דת מקרא ביום, ודת משנה בלילה". והשמחה המתעוררת בעצמה, בלא הרמת קול, היא בצפרא, באור הכללי, וה רננה בהתעוררות המביאה לסקור את הפנים זהו ברמשא. להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות [קבצ' ב קח־ט].