הפסק ההרגשה, המביאה להיות ההרגשה עצמה מושלמת ובריאה [ע"א ב ט קיב].
( לעומת תנומה) - מנוחה נפשית פנימית, המעתיקה מן העולם הסובב ומכל רשמיו המרעישים בחקיקתם. השינה העמוקה, הבאה מתוך תביעתה של המרגעה הנפשית. מנוחת השינה מאזרת חיל את הרוח [עפ"י ע"ר א עו].
ע"ע תנומה.