מילון הראי"ה:קלות ראש (כינוי)

הנהגה עצמית אפילו הפך מושכליו הוא [עפ"י ע"ר א עניני תפילה כט]. הכשר לכח מעשי ריק, באין הכרע של דעת ובאין משמעת אל השכל ואור התורה והמוסר, רק ככל העולה על הרעיון הנקלה [עפ"י ע"א ג ב צט]. האדם המתחכם ומשיג ענינים נכבדים, אבל הם רפויים בידו ואינם מושרשים יפה בלבבו באופן שיתנהג על פיהם במעשיו ויעמוד בהם נגד טבעי תאותיו, ע"כ הם קלים, וע"י איזה רוח מצויה מתאוה וכבוד וכיו"ב יפרחו וידחו ממקומם. ע"כ תומלץ (הנהגתו) בלשון "קלות ראש" [עפ"י ע"א א 127]. המונע מעצמו, ע"י אי־התבוננותו ולכתו בשרירות לב לבדו, (את) מה שיכול בקל לרדת ללב מטהרת השכל. שאינו מכניס מה שבראשו אל לבו, שאינו מכבידם שיכנסו אל הלב [עפ"י פ"א רנט]. ע' במדור זה, כובד ראש. ושם, היסח דעת.