מילון הראי"ה:צדקוּת

הכשרה להישרות [מ"ר 378].

כשרון הצדקות[עריכה]

הלב הטוב וההשגה הבהירה הפנימית של צדיקים יסודי עולם [א"ק ג שיב]. הצדקות האמיתית - השקיקה האלהית הבלתי פוסקת, הפועלת תמיד בלא הרף במעמקי הנשמה, כשהיא יוצאה אל הפועל בדבור, ברגש, ובמעשים, היוצרת את האופי היותר טהור והיותר נאור שבעולם <המתלוה תמיד על ידי מאורי הדעת, ועל ידי ההדרכה המוסרית, ועל כל אלה, ע"י הארת התורה כמשמעה וכמאמרה> [עפ"י פנק' א תכב].

הצדקות היסודית של צדיק יסוד עולם[עריכה]

התביעה האלהית התדירה שברוחו, להיות קשור בכל חפצו, שכלו, רצונו, והרגשתו, לקונו, לצור כל העולמים מקור חיי כל החיים והויית כל ההוייות [פנק' ב רכז].