מילון הראי"ה:פזיזות

מניעת התישבות הדעת מהמעברים של החיים <שהם ראויים להיות נאהבים כשהם לעצמם, וראוי לאדם השלם שישא את עולם באהבה ובמנוחה, שרק אז תגיע לו התכלית הנרצית מחיי הזמן גם מחיי עולם המושגים על ידם> [ע"א ד ה מח].