מילון הראי"ה:עקדה (העקדה)

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מסירות הנפש המיוחדה לקדושתם של ישראל, הבוערת תמיד באש קדש בלב האומה, בכללותה וביחידיה [ע"ר א קיז]. אותה הפעולה, שכל חמדת אהבת הקודש, בכל שלהבתה האלהית, יצאה על ידה, לאור עולם בחיים ובפעל. האהבה הגמורה והמסירות האלהית העליונה, המופעת מקדושת הנשמה התוכית, כפי מה שהיא ברום אורה העליונה, אשר כל ישעה וכל חפצה הוא רק מלוי החפץ האלהי, בתשוקת חפצה הפנימי, בהשגתה הבהירה. המפעל הנצחי, אשר עדי עד יעמוד לנס עולם <מתוך יסוד מפעל מלא אש אהבה העליונה הזאת, יונקות הן כל הקדושות של כל הקרבנות כולם, לכל עבודותיהם העליונות, העומדות ברום עולם ומעטירות את הנשמות, את החיים כולם, ואת כל ההויה, בתפארת כליל הודם> [ע"ר א פד]. המצוה העקרית שהשרישה בנו הכח למסירות־נפש [מ"ש סט]. נסיון העקדה - המאורע הגדול, אשר נהיה ליסוד העליה הרוחנית של כל האנושיות כולה, שפעל להוציא אל אור החיים את תעופת הרוח היותר קדושה, הדבקה באלהים חיים בכל לבבה, בכל נפשה, ובכל מאודה [ע"ר א פד].

יסוד העקדה[עריכה]

הגברת הרגשות היותר עדינים והתכללותם באור האהבה המרוממה והעדינה לאין סוף, אהבת ד' הבהירה, כביטול טפה אחת בים [קובץ ה צה].